בריאות וסביבה בישראל | 2017

בריאות וסביבה בישראל | 2017

- 37 - תכולת מינרלים תקנות מי השתייה מחייבות את ספקי המים הגדולים המתפילים מי ים לייצב את המים מבחינה כימית לפני אספקתם מ"ג/ל' 120-80 , סידן מומס בטווח הערכים 8.3-7.5 ) בטווח pH לציבור. ערכי הייצוב הנדרשים הם רמת הגבה ( מ"ג/ל' כסידן פחמתי, פוטנציאל השיקוע של פחמת סידן 80 ), רמת אלקליניות מעל CaCO 3( כפחמת הסידן מ"ג/ל' כפחמת סידן, ואינדקס הרוויה 10-3 ) בטווח של Calcium Carbonate Precipitation Potential - CCPP ( נדרשים לייצב מים על פי מדד זה, 2009 ). מתקני התפלה שהוקמו לפני Langelier Saturation Index לפי לאנג'ליה ( פרסם משרד הבריאות דרישות מחמירות פחות 2016 ללא דרישות בקשר לפוטנציאל השיקוע של פחמת סידן. בשנת מ"ג/ל'). 3 בקשר לרמות פחמת סידן (פחות מ 2014 יש דרישה להוסיף סידן למים מותפלים, אך נכון להיום אין דרישה להוסיף להם מגנזיום, פלואוריד או יוד. בשנת אישרה הכנסת שינוי בתקנות מי השתייה, המחייב 2016 הופסקה ההפלרה של מי השתייה בישראל. עם זאת, בשנת .2017 מ"ג/ל'. דרישה חדשה זו צפויה להיכנס לתוקף בשנת 0.7 הפלרה בריכוז של נתונים על גורמים כימיים במי שתייה בישראל איכות המים במקורות מי השתייה משרד הבריאות מפרסם נתונים רבעוניים על האיכות המיקרוביאלית והכימית של המים במקורות מי שתייה על סמך אותרו ארבעה מזהמים כימיים 2016-2015 נתונים המדווחים על ידי ספקי מי השתייה. על פי הנתונים מהשנים 13.4%( מק"ג/ל'), סימאזין 0.67 - 0.08 מהמקורות, בריכוזים של 8.4%( עיקריים במקורות מי השתייה בישראל: אטרזין מק"ג/ל') 101.6 - 0.1 מהמקורות, בריכוזים של 13.7%( מק"ג/ל'), טריכלורואתילן 0.52 - 0.08 מהמקורות, בריכוזים של מק"ג/ל'). 176.8 - 0.1 מהמקורות, בריכוזים של 10.3%( וטטרכלורואתילן ממקורות 10% מתכות כבדות כגון ארסן, כספית, עופרת וקדמיום קיימות באופן טבעי בסביבה, והן נמצאות בפחות מ 890 נבדקו 2016-2014 מהרמה המותרת על פי תקנות מי השתייה. בשנים 30% מי השתייה, בדרך כלל ברמות הנמוכות מ מק"ג/ל'). 5 ) נמצאו ריכוזי עופרת (בכולן פחות מ 1.8%( מהן 16 בארות מים להימצאות עופרת, ורק ב , יש ריכוזים גבוהים של חנקות לאורך אקוויפר החוף. 2016 דגימות שנאספו בשנת 1,250 בהתבסס על נתונים מ 17% מ"ג/ל', וב 70 ל 50 ממקורות מי השתייה במרכז הארץ, ובכלל זה באשקלון, נמצאו חנקות ברמות שבין 26% ב מ"ג/ל' המותרת בתקנות מי השתייה. מקורות מי שתייה המכילים חנקות 70 נוספים נמצאו חנקות מעל לרמה של מ"ג/ל' מטופלים לצורך הפחתת הריכוז במים המסופקים. ריכוזי החנקות היו נמוכים יותר במחוז 70 בריכוזים שמעל הצפון, במחוז הדרום ובמחוז ירושלים. רמות גבוהות של חנקות במי השתייה נקשרו בספרות המקצועית למחלת ובחן את הקשר 2015-2011 הכחלת, ולכן ביצע משרד הבריאות אומדן של שיעורי מחלת הכחלת בקרב פעוטות בשנים לריכוזי חנקות במי השתייה. מניתוח הנתונים עולה כי כחלת נדירה בישראל, ואין אינדיקציה לכך שהופעתה קשורה לריכוזי חנקות במי השתייה. איכות המים במערכות אספקת המים העירוניות משרד הבריאות מפרסם נתונים על איכות המים במערכת אספקת המים העירונית, לרבות נתונים על ריכוזי מתכות 35% מראים כי התגלתה עופרת ב 2016-2014 כבדות ותוצרי לוואי של הכלרה (טריהלומתנים). נתונים מהשנים 0.3% מק"ג/ל'. ריכוזי עופרת החורגים מדרישות התקן נמצאו ב 10 מהדגימות, בריכוזים נמוכים מדרישות התקן של . )1( )1 מהדגימות (תרשים גורמים כימיים במי השתייה

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==