בריאות וסביבה בישראל | 2014

בריאות וסביבה בישראל | 2014

- 16 - פרק 2  בריאות וסביבה בישראל 4102 תקנות התכנון והבנייה שאושרו ב 0791, ועודכנו בפעם האחרונה ב 8002, מחייבות אוורור של הבניינים כדי לשפר את ווררים ובצינורות אוורור. התקנות קובעות מהו המספר המזערי של ַ איכות אוויר הפנים. התקנות עוסקות בחלונות, בא החלפות אוויר הנדרשות לצורך אוורור מרחבי הפנים דרך מערכות אוורור מלאכותיות. תקנות בדבר בידוד תרמי נקבעו בישראל ב 5891, ולפיהן נדרש בידוד רב יותר בבניינים חדשים אך לא נדרש שיפור הבידוד בבניינים הקיימים. לאחר יישום התקנות, שיעור הבתים, שנוצר בהם עובש עקב עיבוי, צנח ב %52, ושיעור הבתים שהייתה בהם גדילת עובש קיצונית צנח ב %02. לפי תקנות התכנון והבנייה, יש לתכנן ולבנות בניינים באופן שימנע הצטברות רמות גבוהות של רדון, העלולות להזיק לבריאות. התקנות קובעות רמות מרביות מותרות של רדון בחדרים. במוצרי בנייה. באשר ) natural radionuclides תקן ישראלי 8905 קובע רמות מרביות לריכוז של רדיונוקלידים טבעיים ( לרמות מותרות של מזהמי אוויר הפנים, ערכי הייחוס לאיכות האוויר של המשרד להגנת הסביבה, שגובשו ב 6002 ועוסקים ב 011 מזהמים, יכולים להיחשב לערכי ייחוס לא מחייבים לאיכות אוויר הפנים. תקן ישראלי 0126, אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך בניינים, שאושר בדצמבר 1102, מגדיר ערכי סף למזהמים מסוימים, ובהם גופרית דו חמצנית , בנזן, טולואן, פרכלורו אתילן PM 10 ), פחמן חד חמצני, nitrogen dioxide ), חנקן דו חמצני ( sulfur dioxide ( ) ופורמלדהיד. התקן הזה מבוסס על התקן האמריקני לאוורור לשמירת איכות האוויר הנאותה perchloroethylene ( בתוך בניינים מ 0102. תקן זה אינו מחייב, אך צפוי להיעשות מחייב במסגרת קוד הבנייה של משרד הבינוי והשיכון. יש ארבעה תקנים ישראליים הקובעים רמות מרביות מותרות של פליטת פורמלדהיד מחומרי עץ. בכל התקנים האלה החלקים הנוגעים לפליטת פורמלדהיד מחייבים. בשל חשש בדבר רגישות גבוהה ביותר של תינוקות לפורמלדהיד, תקן 286, תקן העוסק בבטיחות של מיטות תינוק, מפחית את הרמה המרבית המותרת של פורמלדהיד במיטות תינוק ל %07 מהערך שנקבע לחומר גלם. תקן ישראלי 1825, תקן לא מחייב, עוסק במגוון סוגיות הקשורות לבנייה בת קיימה (בנייה ירוקה), ובכלל זה אנרגיה, קרקע, מים, חומרי בנייה, בריאות, פסולת ותחבורה. התקן עוסק בסוגיות של אוורור, שימוש בחומרי גלם שאינם פולטים רעלים ואיכות האוויר החיצוני החודר לבניין (למשל ממגרשי חנייה תת קרקעיים). נתונים על איכות אוויר הפנים בישראל המשרד להגנת הסביבה מבצע סקר רדון ארצי. מטרת הסקר לזהות ולמפות אזורים המתאפיינים ברמות גבוהות יחסית של רדון, ולהגדיר אזורים שיש בהם פוטנציאל לסיכון גבוה בשל נוכחותו של רדון, על בסיס מדידות של ריכוזי גז רדון בבניינים. הסקר האחרון, שהתפרסם ב 2002, התבסס על דגימה של מרחבים מוגנים (ממ"דים) בכל רחבי הארץ ובמקלטים לאורך גבול הצפון. לפי ממצאי הסקר, רמת אטימות גבוהה של מרחבים מוגנים מביאה לתוצאות גבוהות במדידות קצרות טווח. עם זאת המשרד להגנת הסביבה קבע כי מכיוון שאנשים אינם צפויים לשבת במרחבים המוגנים יותר מ 6 שעות ברציפות, רמות הרדון בתנאים רגילים אינן חורגות מרמת הפעולה המומלצת - 002 בקרל למ"ק. עקב חשש מפני זיהום אוויר חריג ברציפי תחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים, המשרד להגנת הסביבה מבצע מדידות ). ממצאי המדידות מעידים PM 2.5 יום יומיות ורצופות של חנקן דו חמצני, תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים עדינים ( על רמת חנקן דו חמצני החורגת מערכי ההתרעה ועל ריכוזים גבוהים קצרי טווח של חלקיקים עדינים, שרובם חלקיקי דיזל הידועים כמסרטנים. חשוב לציין שרציפי האוטובוסים אינם נמצאים במבנה סגור, ולכן אינם נכללים בהגדרה הצרה של אוויר הפנים. עם זאת פליטת מזהמים מהאוטובוסים עשויה להשפיע על איכות אוויר הפנים בתוך התחנה המרכזית.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==