מחקר חדש מצביע על כך ש-17% מהסיכון לסרטן ריאות שמקורו בחשיפה לפחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs) מגיע דווקא מחשיפה לחומרי הפירוק של משפחה זו - חומרים שאינם נתונים תחת רגולציה ושהמחקר אודותיהם מועט ביותר.
מקורה של החשיפה ל-PAHs היא מצליית מזון בגריל ואכילתו, מפליטות מתחבורה ומעשן שריפות בר. החשופים לייצור ולשימוש בפחם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחשיפה ל-PAHs. חלקיקי PAHs חודרים עמוק לתוך הריאה, גורמים למוטציות בתאים ועלולים להוביל להתפתחות סרטן ריאות. בליעה של PAHs עם מזון או מים נקשרה גם היא לסיכון להתפתחות מומים מולדים וסרטני השד, הלבלב והמעי הגס.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוגדרו 16 כימיקלים מתוך 10,000 הכימיקלים שמשתייכים למשפחת ה-PAHs, ככימיקלים המעוררים דאגה ע"י הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA). במשך שנים חוקרים האמינו כי מרגע התפרקות הכימיקלים באטמוספירה הם כבר לא מסרטנים. המחקר הנוכחי מצטרף לעדויות המראות אחרת.
עוד מראה המחקר החדש כי התמקדות בכימיקל בודד מהמשפחה כולה וכן ההתעלמות מחומרי הפירוק של כימיקלים אלו, עלולות להוביל למסקנות שגויות בדבר הסיכון לסרטן בו נתונה האוכלוסייה. מעקב אחר המזהמים הנכונים הינו חיוני על מנת לבחור את ההתערבויות שיפחיתו משמעותית את הסיכון לסרטן.
