ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים הגדלים בעיר וחשופים באופן יומיומי לאזורים מיוערים טובה יותר, בהשוואה לילדים שפחות חשופים למרחבים אלה. בנוסף, ילדים אלה מצויים בסיכון נמוך יותר לפתח בעיות התנהגותיות ובעיות רגשיות. כך מדווח מחקר שעקב אחר התפתחותם של יותר מ-3,500 ילדים בין הגילים 9 ל-15 ברחבי לונדון לאורך 4 שנים.
בעזרת מידע לווייני העריכו החוקרים את היקפי החשיפה של הילדים לאזורי יער, אחו ופארקים במרחקים שונים מבתיהם ומבתי הספר בהם הם לומדים. החוקרים התייחסו בחישובים הסטטיסטיים למשתנים אחרים שעלולים להשפיע על התוצאה כגון גיל, מוצא אתני, מגדר, תעסוקה של ההורים, סוג ביה"ס ורמת זיהום האוויר.
המנגנון שבזכותו בני אדם מפיקים תועלת (רגשית וקוגניטיבית) מחשיפה לטבע עדיין לא ידוע והמחקר לא בדק את תדירות השימוש במרחבים הירוקים, וכיצד מעורבות אינטראקציות חברתיות ופעילות גופנית בשימוש בהם. עם זאת, הממצאים תומכים בחשיבות הזמן שילדים מבלים בחוץ ומספקים בסיס לפיתוח אמצעים לתמיכה בהתפתחות ילדים וברווחתם.
