רפורמת הייבוא החופשי שמציעים משרדי הכלכלה והאוצר בטיוטת חוק ההסדרים קובעת שישראל תסתמך על תקינה אירופית ביבוא, ותבטל בפועל את התקינה הישראלית. אולם האם באמת תצליח ישראל לעמוד בדרישות המחמירות של האיחוד האירופי בתחום התקינה והאכיפה של בטיחות מוצרים?
באירופה מעניקים ליבואנים וליצרנים זכות לעלות מוצרים על המדפים לאחר הצהרה שהם עומדים בדרישות התקן האירופי, אבל ההצהרה הזאת נבדקת. אין זו בדיקה של כל משלוח במכס, אלא בדיקות מדגמיות בשווקים. יבואן שיימצא כי הצהיר שקרים — מוצריו יורדו מהמדפים, והוא ייענש בחומרה. בישראל לא קיימת מערכת דומה שתוכל להרתיע את היבואנים ולאכוף את הדרישות. התכנית היא ליישם את הרפורמה עוד לפני הקמת מערכת פיקוח והרתעה דומה.
בנוסף, באירופה ישנם גופים אזרחיים - ארגוני צרכנים, שמנטרים את השווקים, בודקים את רמת האכיפה, מתריעים על מוצר בעייתי וגורמים לאיסוף שלו מהמדפים (ריקול). בישראל אין ארגוני צרכנים שמתמחים בנושא.
אז מי יבדוק שהמוצרים המיובאים אכן עומדים בתקן האירופי המחמיר וידאג שמוצרים המגיעים לילדינו אינם מהווים עבורם סכנה ?
בעקבות פגישה שערכה עם הקרן לבריאות וסביבה כתבה מירב ארלוזורוב מדה-מרקר טור שסוקר את הנושא ומבהיר את המורכבות הכרוכה בו.
