400 מיליון טון פלסטיק מיוצרים כל שנה וכמות זו צפויה להכפיל את עצמה עד 2050. אריזות מזון, כלי אוכל, בקבוקי תינוקות, ביגוד סינטטי, צמיגים ופסולת פלסטיק הם רק חלק מהמקורות לחלקיקי מיקרו-פלסטיק (חלקיקים קטנים מ-5 מילימטר) וננו-פלסטיק (קטנים מ-1 מיקרומטר) הנפוצים בסביבה. עד היום לא פורסם אף מחקר הבוחן באופן ישיר את ההשפעה של חשיפה לחלקיקי מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק על בריאות האדם. יחד עם זאת, נמצא שאנו בולעים ונושמים את החלקיקים הללו באופן שגרתי. גופם של מרבית מיני בעלי החיים על כדור הארץ כבר מכיל מיקרו-פלסטיק, ובכלל זה האדם.
מתוך המידע שנאסף עד היום, לחוקרים מספר השערות על הדרך שבה החשיפה לזיהום זה עלולה לפגוע בבריאותנו. הם משערים כי הנשימה והבליעה של חלקיקים בגדלים שונים עלולה לגרום לתגובה דלקתית, לנזקים למערכות ולאברי הגוף, לחשיפה לכימיקלים מזהמים הנישאים לתוך הגוף על גבי החלקיקים ולהצטברות של החלקיקים בגוף. החלקיקים הקטנים ביותר עלולים להיות קטנים מספיק כדי לחדור לרקמות ולתאי גופינו, בדומה לחלקיקי אסבסט או חלקיקי זיהום אוויר PM2.5, החודרים, בין השאר, לרקמת הריאה, גורמים להתפתחות דלקת ומגבירים את הסיכון לסרטן. ממצאים ממחקרים בבעלי חיים מעידים כי החשיפה לחלקיקי מיקרו או ננו-פלסטיק עלולה לגרום לפגיעה בתהליכי הרבייה ולחדור לגוף העוברים במהלך ההיריון.
למחקר בתחום, אתגרים משלו. כיום לא מתבצעת מדידה של כמות המיקרו-פלסטיק באוויר, במזון ובמים, ועל כן קשה להעריך לאיזה כמויות של זיהום אנו חשופים. את היקף החשיפה לחלקיקים הקטנים בגודלם ממספר מיקרומטרים בודדים קשה במיוחד למדוד כיוון שלא ניתן בינתיים להבחין בינם ובין חומרים אחרים כגון תאים או משקעים שאינם עשויים מפלסטיק. בנוסף, למיקרופלסטיק יש צורות, גדלים והרכבים רבים ושונים. לאור זאת, ממצאים ממחקרי מעבדה החושפים בעלי חיים או תאים לזיהום זה לא תמיד תואמים את המציאות בשטח וכן קשה לפרשם.
על אף האתגרים הרבים, עם העלייה בכמות הפלסטיק בעולם והצטברות החלקיקים הללו בסביבה, עולה גם הדחיפות להבין אם וכיצד משפיעים חלקיקי המיקרו-פלסטיק על בריאותנו. לכתבה המלאה>
