צריך להתאמץ מאד כדי לראות אותם לאורך קו החוף,. חלקיקי פלסטיק הקטנים מ- 5 מילימטר, כמעט ובלתי נראים לעין האנושית. מיליוני טונות מהסיבים האלו מזהמים את העולם הימי ואת הסביבה, ובסופו של דבר מגיעים לאוויר שאנחנו נושמים ולאוכל שאנחנו אוכלים.
המקור העיקרי לסיבי מיקרו פלסטיק, הוא ביגוד סינתטי. על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, 35 אחוז מחלקיקי המיקרו פלסטיק באוקיינוס מגיעים מביגוד. תהליכי הייצור של הבד והבגד תורמים לנשירת החלקיקים אך כמות הולכת וגדלה של נתוני מחקר מצביעה על קשר בין כיבוס הבגדים בבית ובין נשירת החלקיקים גם כן. מי אחראי לטפל בבעיה הזו, מותגי הבגדים או הצרכנים? שאלה זו פתוחה לדיון, אך על מנת לפתור את הבעיה, שני הצדדים צריכים להתגייס למאמץ.
למותגים יש תפקיד בחינוך הצרכנים לטיפול נכון במוצרים שרכשו, באופן שיצמצם למינימום את נשירת החלקיקים. טיפים שכאלה עשויים לכלול שימוש נכון יותר במכונות הכביסה (בחירה בתכניות כביסה עם פחות מחזורי סחיטה והתקנת מסנן חלקיקים במכונה), מתן המלצות לשימור שלמות הבד (כמו שימוש בחומרי ניקוי ללא אקונומיקה ובעלי PH ניטרלי), כיבוס בדים עם הרכב חומרים דומה וייבוש בגדים באוויר כדי לצמצם את שחרור החלקיקים.
עם זאת, חינוך בידי המותגים והתנהגות נכונה של צרכנים אינה מספיקה. מעבר לעצות לשמירה על הבגדים, על מותגי האופנה לעשות שינוי משמעותי באופן ייצור הבגדים, לקדם עיצובים המצמצמים את נשירת החלקיקים, ולתמוך במחקרי טקסטיל המפתחים בדים שנשירת החלקיקים מהם היא פחותה מאד.
ברמה מערכתית, גם אסדרה עשויה לסייע לפתור את הבעיה. בצרפת למשל, הוצע שעד שנת 2025, כל מכונות הכביסה שימכרו יכללו מסנן לחלקיקים.
כדי לטפל בבעיית המיקרו חלקיקים, דרוש אוסף רחב של פתרונות ממגוון שלבי החיים של הבגד ומצד בעלי עניין שונים. פתרון בודד לבעיה כולה עדיין לא הומצא אך פתרונות חלקיים שתורמים לצמצום היקפי הזיהום ניתנים ליישום כבר כיום באופן מידי. לכתבה המלאה>
© Source/illustration: Guppyfriend, artwork: Vogue Business
