מה הדבר הראשון שצריך לדאוג לגביו כשמסתכלים על אריזת המזון שהזמנו ממסעדה? לשם שינוי, לא מדובר בנגיף הקורונה.המדע העכשווי קובע שהסיכון להדבק במחלה ממגע עם אריזות אלה הוא פעוט. ממה כן עלינו לדאוג? מכימיקלים רעילים שנמצאים בעטיפת ההמבורגר או בקופסת הסלט שלכם. כך קובע דו"ח חדש שפורסם על ידי שני ארגונים המקדמים צרכנות בטוחה בארה"ב. בבדיקה שנעשתה, נמצאו כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) באריזות של מספר רשתות מזון מהיר מובילות, בהן מקדונלד'ס. גם בקערות הנחשבות "ידידותיות לסביבה" נמצאו רמות גבוהות מאד של PFAS. לעומת זאת, באריזות קרטון, הכימיקלים המזיקים לא נמצאו, באופן המרמז כי כימיקלים אלו לא הכרחיים לייצור אריזות מזון.
PFAS הם משפחת כימיקלים סינתטיים דוחי שמן ומים, שאינם מתפרקים בסביבה, כך שהם נותרים בה שנים ארוכות מאוד. בשנת 2000 שני כימיקלים ממשפחה זו נאסרו לשימוש בארה"ב, אך התעשייה מנצלת חורים בתקנות הנוגעות לשימוש ב- PFSA, וממשיכה לייצר כימיקלים מאותה משפחה, שמזיקים באותה מידה אבל עדיין לא אסורים בחוק. השפעתם המזיקה של כימיקלים חדשים נבדקת רק לאחר כניסתם לשימוש בשוק, כך שהנזקים מתגלים רק אחרי שהציבור כבר נחשף לכימיקלים. מדיניות ייצור זו צריכה להשתנות. PFAS קיימים במגוון מוצרים שאנו רוכשים: כלי בישול, טלפונים סלולריים, שטיחים, בגדים ורהיטים עמידים בפני כתמים, מים ושומן וכן באריזות מזון. מזונות שומניים כמו המבורגרים, צ'יפס ועוגיות, הם המועמדים העיקריים להיעטף בעטיפות המיוצרות עם PFAS.
ישנן עדויות רבות בנוגע לנזקים ש- PFAS עלולים לגרום לגוף. מחקרים בעשור האחרון מצאו כי חשיפה ל- PFAS קשורה לנזק לכבד, בעיות במערכת החיסון, סרטן ושיבושים בפעילות המערכת האנדוקרינית – פגיעה בתהליכים ההורמונליים הטבעיים של הגוף, כגון תהליכי ההתפתחות והרבייה. הנזק הנגרם מכימיקלים אלה ממשיך גם לאחר השימוש במוצרים. האריזות המושלכות לאשפה, מזהמות מי שתייה, מזון ואוויר, כך שגם אם נמנע מלצרוך מוצרים המכילים PFAS, הכימיקלים עושים את דרכם לגופינו דרך הסביבה.
אז מה ניתן לעשות? הכוח נמצא אצל הצרכנים. ציבור שמודע לסכנות שבחשיפה לכימיקלים ממשפחת ה- PFAS יכול להפעיל לחץ על היצרנים לשנות את מדיניות היצור. הציבור יכול להצביע בכיס ולהשתמש ברשתות החברתיות על מנת למקד את הלחץ על רשתות שיווק להפסיק את השימוש בכימיקלים אלה במוצריהן. פעולות שכאלה נשאו פרי בעבר, למשל, בהפסקת השימוש ב- BPA בקבוקי תינוקות.
