מזה זמן רב, ארגון הבריאות העולמי מחזיק בעמדה שנגיף הקורונה מתפשט בעיקר באמצעות טיפות גדולות יחסית שלאחר שהן נפלטות נופלות במהירות לרצפה, וההנחיות שניתנו לצמצום התפשטותו, ניתנו על סמך עמדה זאת. אולם, לטענת חלק מהמדענים אופן התפשטות הנגיף ברחבי העולם מצביעה על כך שהנגיף מדביק לא רק באופן טיפתי, אלא נשאר לאורך זמן באוויר בחללים סגורים, ומסוגל להדביק את מי שבאזור. טענה זו מדגישה את חשיבות נושא איכות אוויר הפנים והחשיבות בהבנת תנועת מזהמים בחללים סגורים. לאחרונה 239 מדענים מ-32 מדינות, חתמו על מכתב לארגון הבריאות העולמי בו הם מציגים את הראיות לפיהן חלקיקים קטנים יותר הנושאים את הנגיף עלולים להשפיע על בני אדם, וקוראים לארגון לעדכן את הנחיותיו. לטענתם, הנגיף נישא באוויר וההדבקה דרך האוויר היא אפשרית. ארגון הבריאות מחכה לראיות מוצקות יותר לטענה זו. אם אכן יוכח שהדבקה דרך האוויר היא גורם משמעותי בהתפשטות המגיפה, ההשלכות יהיו מרחיקות לכת ויהיה צורך להתמגן בצורה שונה. למשל, באמצעות הקפדה על עטיית מסיכות בחללים סגורים, גם היכן שנשמרים כללי הריחוק החברתי, הקפדת עובדי מערכת הבריאות על שימוש במסכות N95, שמסננות אפילו את הטיפות הזעירות ביותר שנפלטות, עריכת שינויים משמעותיים במערכות האוורור בבתי ספר, במוסדות סיעודיים, בתי מגורים ועסקים, ושימוש בתאורת אולטרה-סגול שיכולה להרוג חלקיקים ויראליים שמרחפים בטיפות זעירות, בחללים סגורים. מומחים רבים אומרים שארגון הבריאות העולמי צריך לאמץ את מה שחלקם מכנים "עיקרון הזהירות המונעת", כלומר לאמץ את התפיסה המחמירה ביותר בנוגע לנגיף ומבקרים את התנהלותו הזהירה והשמרנית של הארגון.
