האדם צורך בממוצע לפחות 50,000 חלקיקי מיקרו-פלסטיק בשנה, ונושם כמות זהה של חלקיקים אלו. חלקיקי מיקרו-פלסטיק הם חלקיקי פלסטיק זעירים, שגודלם נע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים (מעובי של שערה ועד גודל של גרגיר חול), הנוצרים כתוצאה מהתפרקותם של מוצרי פלסטיק. בשנים האחרונות, בעקבות פרסומם של מספר מחקרים בנושא, גברה המודעות בקרב הציבור למזהמים המיקרוסקופיים הללו. עד היום, התגלה שחלקיקי מיקרו פלסטיק נמצאים בדגים, פירות ים, סוכר, מלח, בירה, מים ובאוויר הנמצא בערים. אולם, לאחרונה פורסמו שני מחקרים החושפים שחלקיקי מיקרו-פלסטיק נמצאים גם בפירות וירקות. על פי המחקר הראשון שנעשה באיטליה, תפוחים הם הפירות המזוהמים ביותר, וגזרים הם הירקות המזוהמים ביותר בחלקיקי מיקרו פלסטיק. המחקר השני, שנערך בהולנד, הדגים כיצד פלסטיק נשאב עם המים דרך מערכות השורשים של גידולים חקלאיים, ומצא שמיקרו-פלסטיק חודר לשורש של צמח החסה והחיטה, ומשם עובר לחלקים האכילים מעל האדמה. מכך הסיקו החוקרים שירקות שורש וירקות עליים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לזיהום מסוג זה. במשך שנים, היה ידוע שפלסטיק נמצא בדגים וסרטנים, אך זו הפעם הראשונה שמתגלה שפלסטיק חודר גם לירקות. ממצא זה מעלה את ההשערה שחלקיקי הפלסטיק חודרים גם לגופם של אוכלי הירקות, ונמצאים גם בבשר ובמוצרי החלב שאנו צורכים. שני מחקרים אלו הם קריאה דחופה לחקירת ההשפעה של מיקרו פלסטיק על בריאות האדם, ועריכת בדיקה דומה להימצאותם של חלקיקי פלסטיק בתוצרת החקלאית בישראל.
