כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם סובל ממחלת הצליאק שהיא תגובה חיסונית לאכילה של תערובת חלבונים המכונה גלוטן, אשר שכיחה במיני דגנים. מחקר חדש מעלה את האפשרות שלחשיפה לכימיקלים סביבתיים יש קשר להתפתחות המחלה.
במסגרת המחקר נמצא כי נשים צעירות (מתחת לגיל 21) שבדמן נמדדו ריכוזים גבוהים של כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS), נמצאו בסיכון גבוה פי 5 עד 9 לחלות בצליאק, בהשוואה לנשים שבדמם נמצאו ריכוזים נמוכים של כימיקלים אלה. כימיקלים ממשפחה זו משמשים כדוחי שמן ומים במוצרים כגון מחבתות בעלות ציפוי לא דביק, שטיחים, ביגוד ועוד. בחורים צעירים נמצאו בסיכון גבוה פי שתיים לחלות בצליאק, אם בדמם נמדדו ריכוזים גבוהים של מעכבי בעירה, השכיחים במזרנים ומוצרי אלקטרוניקה. עוד נמצא במחקר כי ילדים שבדמם נמדדו ריכוזים גבוהים של חומרי הדברה היו בסיכון גבוה פי שתיים לחלות בצליאק, בהשוואה לילדים שבדמם נמדדו ריכוזים נמוכים של אותם חומרי הדברה.
בחלק מהמקרים הכימיקלים שנמדדו נאסרו לשימוש לפני שנים. משמעות הדבר היא שאנו ממשיכים לסבול מההשפעות השליליות של חשיפה לכימיקלים, עשורים ארוכים אחרי שזיהינו את הסכנה הטמונה בהם. מדובר במחקר ראשון מסוגו ודרוש עוד מחקר רב בתחום, אולם הממצאים תומכים בקריאה להדק את הבקרה על השימוש בכימיקלים תעשייתיים ובחומרי הדברה. לכתבה המלאה>
