בימים אלה יצא לאקרנים בישראל סרט המגולל את סיפורו של רוב בילוט, עו"ד שנאבק להגן על אזרחי מערב וירג'יניה מפני אסון אקולוגי שהתרחש בשנות ה-70 ולמעשה נמשך עד ימינו. האחראית לאסון היא ענקית ייצור הכימיקלים דופונט, שמאז מלחמת העולם השנייה ייצרה את הטפלון (המשמש בין היתר לציפוי סירים ומחבתות), שהתרכובת הרעילה ממנה הוא עשוי מזהמת עד היום קרקעות ואגמים.
המבקרים אולי חלוקים על איכותו של הסרט אך הנושא בו הוא עוסק אמיתי ביותר ונוגע לכולנו. כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) משמשים כחומרים דוחי שמן ומים במוצרים כגון מחבתות בעלות ציפוי לא דביק ומוצרים דוחי כתמים (ביגוד, שטיחים, ריהוט ועוד). מדובר בכימיקלים עמידים ביותר כך שבהגיעם לסביבה הם אינם מתפרקים אלא נשארים בה לאורך עידנים. מחקרים אחרונים מראים כי כימיקלים אלה חודרים את השלייה ומגיעים לעובר במהלך ההיריון, הם מצויים בחלב האם של נשים ממגוון מדינות וכן מצטברים בגופם של תינוקות יונקים. חשיפה לכימיקלים אלה נמצאה קשורה למשקל לידה נמוך, לסיכון מוגבר לסרטן ולפגיעה בפעילות בלוטת התריס ומערכת החיסון בבני אדם, ובאירופה כבר מתכוננים לאסור את השימוש בהם עד 2030.
כיצד התגלה האסון שהרעיל רבים כל כך? על אילו מהסכנות הטמונות בכימיקלים אלה ידעה דופונט? "פרשת המים" מגולל את סיפור המאבק החשוב בתאגיד פושע.
ב"פרשת המים" מארק רופאלו מגלם עורך דין שנלחם בתאגיד ענק שמייצר טפלון שפוגע בסביבה. ראיתם כבר סרטים כאלה, אבל הלב של הסרט נמצא במקום הנכון והכנות שלו סוחפת גם אם לפעמים...
