מה עושים עם המידע הזה?
רבים ממוצרי הצריכה שבהם אנו מוקפים ומשתמשים באופן יומיומי מכילים כימיקלים שלהם השפעות מזיקות לבריאות. בגופנו יש עשרות כימיקלים תעשייתיים שקשה לדעת את מקורם המדויק. לעיתים קרובות הידיעה שאנו מוקפים בכל כך הרבה כימיקלים בעלי השפעות מדאיגות מעוררת את השאלות, מה הטעם במידע הזה? מה עושים עם זה?
הניסיון האישי שלנו להפחית את החשיפה לכימיקלים, ע"י חיפוש אחר מוצר צריכה בטוח יותר ואימוץ טיפים להתנהלות נכונה, היא טבעית ונובעת מרצוננו להגן על מי שאנו אוהבים. אבל האמת היא שקשה מאוד לצבור את הידע הדרוש על מנת לבחור מוצרים בטוחים, לרוב אין מספיק מידע על תווית המוצר כדי לדעת האם הוא בטוח ולעיתים קרובות מוצרים בטוחים כלל אינם בנמצא. שינויים בהתנהגות בהתאם לטיפים, בפרט עבור הורים שמנסים להגן על ילדיהם, הם לעיתים קרובות מתישים, אינם נשמרים לאורך זמן ולא מגנים באופן מקיף מפני החשיפה. חמור מכך רשימות הטיפים עלולות להסיר את נטל ההגנה על בריאות הציבור מהממשלה ולהעמיסו על גבם של הצרכנים. לצרכנים אין באמת אפשרות להגן על עצמם מפני החשיפה לכימיקלים מזיקים ע"י בחירה צרכנית נכונה.
האמת היא שאת המאמצים יש למקד בשינוי החקיקה שמסדירה את השימוש בכימיקלים תעשייתיים. זוהי האסטרטגיה היעילה והנכונה ביותר. דוגמה לכך אפשר למצוא בצמצום החשיפה לעופרת. היקפי החשיפה לעופרת צנחו באופן דרמטי רק לאחר שהשימוש בעופרת נאסר בדלק ובצבעים, ולא בעקבות התגייסותם של מיליוני הורים לשטוף את ידי ילדיהם בתכיפות גבוהה יותר. ישנן עדויות המראות ששטיפה תכופה של הידיים מפחיתה את החשיפה לכימיקלים אך הגנה קבועה ומקיפה על ילדים מפני חשיפה זו תתאפשר רק כשיפסק השימוש בכימיקלים מזיקים מלכתחילה.
כציבור עלינו לדרוש יותר מהחברות שמייצרות את הכימיקלים ואת מוצרי הצריכה שלנו. עלינו גם לדרוש מהממשלה להגן על בריאותנו.
כצרכנים וכהורים, יש ערך לבחירות כגון שימוש בכלי זכוכית במקום פלסטיק ושימוש במוצרי טיפוח טבעיים, אבל כוחנו האמיתי טמון בהתגייסות למאמץ משותף לשינוי החקיקה, התקינה והרגולציה הנוגעים לשימוש בכימיקלים המזיקים לבריאותנו במוצרים בהם כולנו משתמשים. לכתבה המלאה>
