איפה הם נמצאים? איך הם משפיעים על הבריאות? ומה אפשר לעשות כדי להימנע מהם?
• צמצום החשיפה לעופרת: מי שתייה מהווים מקור מרכזי לחשיפה לעופרת, בפרט כשצנרת הבית ישנה. תקנות מי השתייה בישראל קובעות כי כל אדם יכול לבקש מספק מי השתייה לבצע ניטור של מי שתייה בביתו כדי לבדוק הימצאות קוליפורמים, עכירות, עופרת, ברזל ונחושת. בדקו את מי השתייה שלכם. השתמשו במסנן מים שמסוגל לסנן עופרת. הקפידו להשתמש במים קרים ותנו למי הברז לזרום במשך 5 שניות לפני השימוש בהם. עופרת, מתכת רעילה, שידוע כי חשיפה אליה עלולה להוביל לירידה ברמת המשכל (IQ), משפיעה על התנהגות ולמידה ומעכבת התפתחות. אין רמה של עופרת שנחשבת בטוחה לילדים וחשיפה בכל ריכוז עלולה להזיק לבריאות.
• צמצום החשיפה לפתלאטים: צמצמו את כמות האבק בבית. הקפידו לנקות את הבית במטלית לחה או בשואב אבק עם פילטר HEPA. העדיפו תכשירי ניקיון פשוטים כגון סודה לשתייה וחומץ. לחלופין, בחרו במוצרי ניקיון וטיפוח ללא בישום, עם מרכיבי בישום טבעיים או כאלה המשווקים כ- " phthalate-free", paraben-free"". פתלאטים משתייכים לקבוצת כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (EDCs). הם משמשים במוצרי פלסטיק, קוסמטיקה ואריזות מזון וכן כמרכיבי בישום במוצרי ניקיון וטיפוח. הם מצויים בשפע באבק הבית. השפעת החשיפה לכימיקלים מקבוצה זו תלויה במועד החשיפה. חשיפה של פעוטות וילדים לפתלאטים נקשרה לאסתמה, אלרגיה, פגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה הזכרית ולבעיות נוירו-התפתחותיות כגון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ובעיות התנהגות.
• צמצום החשיפה לביספנול A: העדיפו בקבוקי שתייה וקופסאות מזון מזכוכית על פני פלסטיק. הימנעו מחימום מזון בכלי פלסטיק במיקרוגל, גם כאשר הכלי מוגדר כבטוח לשימוש במיקרוגל. ביספנול A שייך גם הוא לקבוצת ה- EDCs. הוא משמש באריזות ומוצרי פלסטיק ונאסר לשימוש בבקבוקי תינוקות. החשיפה לביספנול A נקשרה לבעיות בתפקוד בלוטת התריס, התבגרות מינית מוקדמת, בעיות חילוף חומרים ועוד.
• צמצום החשיפה למעכבי בעירה: העדיפו מזרנים וכיסויי מזרן העשויים מסיבים טבעיים, על פני ספוג (פוליאוריתן מוקצף), ויניל או PVC. מעכבי בעירה מצויים במזרני תינוקות, כיסאות לרכב, כיסאות אוכל לתינוקות ואפילו בפיג'מות לתינוקות. כימיקלים אלה עמידים מאוד ונשארים בסביבה במשך שנים. משם הם מגיעים לאדמה, לאבק, למי התהום ולחלב האם. חשיפה למעכבי בעירה נקשרה לבעיות נוירו-התפתחותיות, סרטן ולשיבושים בתפקוד המערכת ההורמונלית.
החשיפה לכימיקלים מתחילה בשלבי החיים המוקדמים ביותר כשחלק מהכימיקלים עוברים אל העובר דרך חבל הטבור ואל התינוק בחלב האם. בשלבי חיים מוקדמים אלה החשיפה מזיקה במיוחד כיוון שהעור חדיר יותר, תהליכי חילוף החומרים לא יעילים בסילוק הכימיקלים והגוף מצוי בתהליכי התפתחות מהירים וחשובים. לאסדרת השימוש בכימיקלים אלה יש מקום מרכזי בצמצום החשיפה של עוברים, פעוטות וילדים, אולם גם להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב ישנו מקום חשוב בקידום הפתרון הדרוש.
מידע נוסף על חשיפה לחומרי הדברה וכימיקלים אחרים ולטיפים נוספים, בכתבה המלאה>
