כשלוקחים בחשבון את המחירים הכבדים שגובים מאיתנו מזהמים סביבתיים, נהוג להתייחס בעיקר להשפעות החשיפה על הבריאות אולם למזהמים אלה יש גם מחיר כלכלי כבד.
בכל שנה נחסכים בארה"ב 200 מיליארד דולרים הודות להפסקת השימוש בעופרת בדלק, שהובילה להפחתת החשיפה של ילדים אליה. מהלך דומה בו יופסק השימוש בכימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (EDCs) עשוי לחסוך על פי הערכות אחרונות כ-340 מיליארד דולרים נוספים בכל שנה. כן, מדובר ב-2.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ארה"ב.
העלויות הגבוהות נגרמות בעיקר כתוצאה מחשיפה למעכבי בעירה וחומרי הדברה אשר פוגעים במנת המשכל של ילדים. נקודת IQ אחת פחות אצל ילד בודד אינה משמעותית, אולם כש- 100,000 ילדים מאבדים נקודה, המשק מושפע מכך. כל נקודת IQ שווה ל-2% מהיקף ההשתכרות של אותו ילד לאורך כל חייו. אם נכפיל את הסכום שהופסד במספר הילדים שנולדים בכל שנה נגיע לסכומים משמעותיים.
אם נוסיף לכושר ההשתכרות המופחת גם הוצאות בריאות על סוכרת, בעיות פוריות, מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן, הנגרמים כתוצאה מחשיפה לכימיקלים אלה, עלות החשיפה ל-EDCs הופכת להיות גדולה בהרבה.
כימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית מוגדרים כחומרים מסוכנים לבריאות על ידי ארגון הבריאות העולמי, החברה האנדוקרינית, התכנית להגנת הסביבה של האו"ם, הפדרציה הבינלאומית של רופאים מיילדים וגינקולוגים והאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. ניתן למצוא אותם באריזות מזון, מוצרי קוסמטיקה, קופסאות שימורים, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט, שטיחים ועוד.
המאמץ לצמצום החשיפה לכימיקלים אלה ברחבי העולם כולל פעולות לאסדרת השימוש בהם מצד גופים ממשלתיים והתגייסות של יצרנים ומשווקים היוזמים את הפסקת השימוש בכימיקלים אלה במוצרי הצריכה שלהם. צעד חשוב נוסף הוא הגברת המודעות להשפעתם על חיינו ועל כך שצמצום חשיפה אליהם יכול לחסוך לנו הרבה.
לכתבה המלאה>
