שינויי אקלים

שינויי האקלים מציבים בפני האנושות אתגר גדול, שלו השפעה של ממש על בריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) אף מגדיר אותו "האתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית". לשינויי האקלים עשויות להיות השפעות ישירות ועקיפות על בריאות הציבור. בהשפעות הישירות עקב חשיפה לטמפרטורות קיצוניות פגיעות פיזיולוגיות (בהן מכת חום והתייבשות, פגיעה בתפקוד הלב, במערכת העצבים ובכליות, עלייה בשיעור הלידות המוקדמות ושינויים קוגניטיביים) והחמרה של מחלות כרוניות, כגון מחלות קרדיווסקולריות ומחלות של דרכי הנשימה. פגיעות פיזיות ואף מוות עלולים להיגרם עקב אירועי אקלים קיצוניים, כגון בצורות, שיטפונות, גלי חום, סופות חול ושרפות.^{1, 2} 

נוסף על ההשפעות הישירות על בריאות האדם, השינויים הסביבתיים הנגרמים בעקבות שינויי אקלים משפיעים בעקיפין על בריאותו, החל בהתפשטות חרקים מעבירי מחלות (כדוגמת יתוש הטיגריס האסייני, העלול להעביר את נגיפי הדנגה והצ'יקונגוניה), דרך שינויים בזמינות המים, בכמויות המזון והרכבו וכלה בשינויים באיכות האוויר.^{1, 2} כך, למשל, שינויים במשטר המשקעים או אירועי חום וקור קיצוניים עלולים לגרום לפגיעה חמורה בתוצרת החקלאית (חי וצומח), ואף להגביר את הסיכון לקלקול מזון עקב שגשוג חיידקים ופטריות. כמו כן, פריחה מוקדמת ועונת פריחה ארוכה יותר הנובעות מטמפרטורות גבוהות יגרמו להחמרה במצבם של אנשים הסובלים מאלרגייה.³ לבסוף, שינויים בדפוסי מזג האוויר עשויים להשפיע על היווצרות מזהמים ועל תנועתם ולשנות את חשיפת האוכלוסייה אליהם.

שינויי אקלים אינם משפיעים במידה שווה על הציבור כולו, ויש אוכלוסיות החשופות יותר מאחרות לסכנות הטמונות בהם: ילדים, קשישים, אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך ואנשים העובדים בחוץ. על פי ארגון הבריאות העולמי, בשנים 2030 עד 2050 צפויים מדי שנה 250,000 מקרי מוות נוספים בעולם בשל השפעות של שינויי האקלים.⁴ הדוח האחרון של מיזם הספירה לאחור של כתב העת לאנסט (Lancet Countdown), שפורסם בשנת 2019, מדגיש את רגישותם של ילדים לשינויי האקלים וקובע כי אם לא יצומצמו פליטות גזי החממה בשיעור ניכר, העולם שבו יחיה ילד שנולד היום יהיה חם בארבע מעלות ויותר בהשוואה לתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, מה שישפיע על בריאותו מינקות ועד זקנה.² 

ההשפעות של שינויי האקלים ומידת חומרתן תלויות במקום הגאוגרפי של האוכלוסייה, בהרכבה הדמוגרפי, במעמדה החברתי-כלכלי ובמידת היערכותה לתופעות אקלימיות שונות.¹ אוכלוסיות החיות באזורים המושפעים מאוד משינויי האקלים עלולות לעזוב את מקום מגוריהן ולהגר לאזורים אחרים (הגירת אקלים). כך למשל, מגמת ההתחממות בחלקים הדרומיים של אפריקה, בצירוף תנאים בריאותיים וסביבתיים ירודים, עלולה להוביל להגירת פליטים לישראל, שתצטרך להעניק להם טיפול רפואי במסגרת מערכת הבריאות שלה.^{5, 6}

בספטמבר 2015 אימצו מדינות החברות באו"ם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 – יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא" (Sustainable Development Goals – SDGs). מחויבותה של ישראל לאג'נדה זו אף באה לידי ביטוי בהחלטת ממשלה 4631, שהתקבלה בשנת 2019 וקובעת כי יש לפעול לשילוב יעדי הפיתוח של האו"ם ולשיפור המשילות ותהליכי התכנון האסטרטגי בממשלה.⁷ אחד מהיעדים המרכזיים הוא יעד מספר 13 – "נקיטת צעדים משמעותיים ופעולה למלחמה בשינוי האקלים ובהשלכותיו". יעד זה כולל פיתוח אסטרטגיות לאומיות להתמודדות עם שינויי אקלים, העלאת המודעות לשינויים אלה וקידום מנגנונים להתמודדות עימם. בשנת 2019 פרסמה ממשלת ישראל דוח על התקדמותה בהשגת יעדים אלו.⁸ באותה שנה פרסם גם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (Organisation for Economic Co-operation and Development – OECD) דוח בנושא, ועל פיו ישראל רחוקה מרחק רב מיישום יעדי הפיתוח של האו"ם בנושא האקלים (תרשים 1). עוד עלה מדוח זה כי המרחק מיישום היעד בישראל גדול מהממוצע במדינות ה-OECD.⁹

תרשים 1: מרחק מהשגת יעדי פיתוח נבחרים של האו"ם, ישראל לעומת הממוצע במדינות ה-OECD
מקור: OECD, 2019⁹

תגובת הממשלה לשינויי אקלים מתמקדת בשני נושאים: הפחתת פליטות של גזי חממה (mitigation) וכן היערכות לשינויי אקלים (adaptation).

הפחתת פליטות של גזי חממה

בהסכם פריז, שנחתם בוועידת האקלים של האו"ם בשנת 2015, הכריזה ממשלת ישראל על יעד לאומי של הפחתת גזי חממה בשיעור של 8.8 טון לנפש לשנת 2025 ו-7.7 טון לנפש לשנת 2030. בסוף 2018 הציג שר האנרגייה תוכנית ליעדי משק האנרגייה לשנת 2030, ועיקרה הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל ומעבר לתחבורה מונעת בחשמל ובגז טבעי. בתגובה לעמדת משרד האנרגייה, שיישום צעדים אלו יביא להפחתה ניכרת של פליטות גזי החממה בישראל ולעמידה ביעדי הפליטה, יצאה הקהילה המדעית בישראל בקריאה לשקול מחדש את הרחבת השימוש בגז טבעי במשק האנרגייה ולעודד מעבר לשימוש במקורות אנרגייה מתחדשים.^{10, 11} יש לציין כי על פי דוח של ה-OECD, שהתפרסם בשנת 2020, פליטות גזי החממה בישראל עלו בשנים האחרונות, ועד שנת 2030 הן צפויות לעלות ב-23.6% אם ישראל תמשיך בדרך שהיא נוקטת כיום.¹² כמה מהצעדים הקשורים להפחתת הפליטות יכולים להביא תועלת משותפת (co-benefit) גם מבחינת שינויי האקלים וגם מבחינת בריאות הציבור, בהם מעבר לאנרגייה מתחדשת, מעבר לתחבורה נקייה והפחתה בצריכת בשר (למידע נוסף על תכנון בנושאי תחבורה ואנרגייה ראו בפרק "תכנון").

היערכות לשינויי אקלים 

בשנת 2018 עברה החלטת ממשלה מספר 4079 ״היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית״.¹³ בכך קבעה מדינת ישראל כי היא מכירה בצורך להיערך לשינויי האקלים באמצעות יישום תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי. האסטרטגיה כוללת שלושה נדבכים: (א) הרחבת המחקר וצמצום פערי הידע; (ב) הטמעת ההיערכות לשינויי האקלים בפעולות השוטפות הנעשות במשק; (ג) נקיטת צעדי "מדיניות ללא חרטות" (no regret policy).

במסגרת החלטת הממשלה הוקמה "מינהלת היערכות לשינוי אקלים" בראשות המשרד להגנת הסביבה. המינהלת מופקדת על תיאום בין-משרדי, על מעקב אחר ביצוע האסטרטגיה הלאומית להיערכות, על יישום התוכניות ועדכונן מעת לעת. מספר משרדי הממשלה והגופים החברים במינהלת – 35, והם מאיישים שבע ועדות העוסקות בהמלצות העיקריות לאסטרטגיה ולתוכנית פעולה לאומית לשינויי אקלים (תרשים 2).

תרשים 2: ועדות במינהלת ההיערכות לשינוי אקלים

הוועדה המתכללת דירגה את ההשפעות של שינויי האקלים ואת השלכותיהן על סקטורים שונים במשק על פי מידת הקריטיות שלהן. הדירוג נועד לשמש בסיס לתעדוף פרויקטים ולקבלת החלטות על כיווני פעולה מרכזיים. הדירוג, שבקביעתו השתתפו 30 מומחים מתחומים שונים, קבע שההשפעות הקריטיות ביותר הן עלייה בתדירות של גלי חום קיצוניים, בצורות, ימים חמים רבים יותר בשנה, התייבשות נחלים ובתי גידול לחים, מדבור וירידה במילוי חוזר של מקורות מים טבעיים. בכל הנוגע להשלכות על בטיחות חיי התושבים ובריאותם, ההשלכות שדורגו במקום גבוה הן עלייה בתדירות שרפות, פגיעה באוכלוסיות חלשות ואיי חום עירוניים.

בשנת 2020 פרסם השירות המטאורולוגי הישראלי דוח, ובו תרחישים אפשריים בנוגע לשינויי האקלים בישראל. על פי התרחיש המחמיר, עד סוף המאה העשרים ואחת תעלה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב-4 מעלות צלזיוס. על פי התרחיש המתון, משנת 2040 עד אמצע המאה תעלה הטמפרטורה הממוצעת ב-1.5 מעלות צלזיוס. לאחר מכן תיעצר העלייה.¹⁴

בחינת ההתקדמות שהושגה משנת 2017

בדוח בריאות וסביבה בישראל 2017 הוגדרו אתגרים לקידום התחום של שינויי אקלים. להלן סקירת ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות.

לישמניאזיס (מחלת שושנת יריחו) נגרמת על ידי הטפיל לישמניה, המועבר לאדם על ידי נקבת זבוב החול, הנדבקת בו לאחר שעקצה בעל חיים נגוע. פעילותו של וקטור זה עלולה להיות מושפעת מהתחממות האקלים מאחר שהטמפרטורה משפיעה על דפוסי הפעילות של זבובי חול בזמן ובמרחב.¹⁵ בארץ יש שני טפילים עיקריים: Leishmania tropica, שהחיה המאכסנת שלו בישראל היא שפן הסלע, ו-Leishmania major, שהחיות המאכסנות שלו הן מכרסמים שונים, בהם פסמון, מריון וגרביל.¹⁶ נתוני משרד הבריאות מצביעים על ירידה בשיעור המקרים של לישמניאזיס בישראל משנת 2014 (תרשים 3). מספר המקרים שדווחו למשרד הבריאות משנת 2018 ועד יולי 2019 עומד על 432. עם זאת, יש להביא בחשבון כי יש תת-דיווח ניכר, והיקף התחלואה האמיתי אינו ידוע.¹⁷

התוכנית הלאומית למלחמה בלישמניאזיס העורי יצאה לפועל בשנת 2012. בסוף 2018 העמיד המשרד להגנת הסביבה עוד 30 מיליוני שקלים לתמיכה בתוכנית (סכום זה מצטרף לכ-30 מיליוני שקלים שהוקצו בעבר).¹⁷ התוכנית כוללת מתן עזרה מקצועית לרשויות המקומיות ומימון מחקרים. בין היתר, מתבצעת הערכה אפידמיולוגית בזמן ובמרחב של טפיל הלישמניה בעשור האחרון בדרום הארץ ומקוּדם פיתוח של אבחון מולקולרי מהיר ונגיש למינים שונים. דוח מבקר המדינה משנת 2020 חשף כי המשרד להגנת הסביבה העביר לרשויות המקומיות תקציב עבור פינוי מסלעות המשמשות בתי גידול לשפני סלע, אך מכיוון שמטעמי סודיות רפואית המשרד אינו מקבל דיווחים מדויקים על מקום החולים אלא רק על שם היישוב, אי אפשר למקד את פעולות ההריסה של בתי הגידול. לאור זאת, משרד הבריאות מגבש נהלים לדיווח למשרד להגנת הסביבה.¹⁸

תרשים 3: לישמניאזיס עורי בישראל – מקרים ושיעורים, 2019-1961
מקור: משרד הבריאות

כפי שצוין לעיל, ביולי 2018 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית הפעולה הלאומית להיערכות ישראל להסתגלות עם שינויי האקלים (החלטת ממשלה מספר 4079), והוקמה מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה.¹³ התוכנית נועדה לצמצם את ההשפעות השליליות הנובעות משינויי אקלים, ובהן מחסור במים, בצורות ועלייה באירועי אקלים קיצוניים. התוכנית כוללת הערכת סיכונים ומודלים מתודולוגיים לתעדוף הפעולות והאתגרים הרלוונטיים לישראל, ניטור תחלואה ותמותה (בדגש על אוכלוסיות רגישות), שילוב היערכות לשינויי אקלים בתהליכי קבלת החלטות וקידום יוזמות משותפות בתחום זה.

ראוי להדגיש כי בשלב זה התוכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים אושרה בממשלה אך טרם תוקצבה, ועל כן המשאבים העומדים לרשות משרדי הממשלה לשם קידומה מוגבלים, הן מבחינת כוח אדם הן מבחינת תקציב. המינהלת פועלת כגוף מתכלל, ללא סמכות בפועל מול משרדי הממשלה השותפים.

במסגרת ההיערכות הוטלה על משרד הבריאות המשימה לפתח תוכנית פעולה אופרטיבית שמטרתה להכין את מערכת הבריאות לתרחישים העלולים לנבוע משינויי אקלים. עוד עליו לגבש אסטרטגיה לאיסוף נתונים בזמן אמת, לפתח תחזיות להיארעות של תחלואה בתרחישי מזג אוויר שונים ולקבוע נוהלי עבודה להתמודדות עימם. היערכות משרד הבריאות לשינויי אקלים מתמקדת במתן מענה להשפעות בריאותיות מיידיות בעת אירועי אקלים קיצוניים (גלי חום, גלי קור, שיטפונות ועוד), ובכלל זה תוכנית לשדרוג בתי החולים והשירותים הרפואיים כחלק ממערך החירום. משרד הבריאות פרסם מידע בנושא שינויי אקלים, ובו המלצות להתמודדות עם גלי חום ועם אירועי קור קיצוניים, בדגש על המלצות לקהל הרחב ולאוכלוסיות רגישות, לרבות קשישים וחולים במחלות כרוניות.^21-19

הוועדה לחירום ובריאות שהוקמה במסגרת המינהלת החלה את עבודתה. בהמשך תקבע הוועדה את המלצותיה בנוגע לדרכים אופרטיביות להיערכות מערכת הבריאות לשינויי האקלים, הן בטווח הקצר הן בטווח הארוך. במסגרת עבודת הוועדה משרד הבריאות מבצע סקירה מקיפה של ההשלכות הבריאותיות הנובעות משינויי האקלים וכן של דרכי הפעולה לטיפול בהן בעולם. מתוך סקירה זו, האיומים הגדולים ביותר על בריאות האדם הם תחלואה עקב עומס חום, החמרה של מחלות כרוניות, פגיעה בביטחון התזונתי והפצת מחלות זיהומיות על ידי וקטורים.²²

משרד הבריאות נמצא בשלבים ראשוניים של הגדרת מדדים ספציפיים לשינויי אקלים, הכוללים בין היתר:

• אשפוז בחדרי מיון בשל בעיות נשימתיות ושבץ במהלך גלי חום;
• התפרצות מחלות שמקורן במזון או במים;
• התפרצות מחלות המועברות על ידי וקטורים;
• פגיעות פיזיות הנובעות מתנאי אקלים קיצוני.

מרכז המידע לחקר אסונות טבע בישראל מפרסם נתונים על אירועי אקלים קיצוניים בישראל. על פי הנתונים, בשנת 2018 היו בישראל שלושה אירועי אקלים קיצוניים (תרשים 4).²³

תרשים 4: אירועי אקלים קיצוניים בישראל, 2018-2007
מקור: משרד הבינוי והשיכון²³

מחקרים על שינויי אקלים בישראל

• חוקרים ממכון שמיר למחקר ומאוניברסיטת חיפה בחנו כיצד שינויים בטמפרטורה משפיעים על פעילות וקטורים של Leishmania tropica (זבובי החול Phlebotomus sergenti ו-Phlebotomus arabicus). נמצא קשר חיובי בין טמפרטורת האוויר בתחילת הלילה ובין כמות זבובי החול הבוגרים הפעילים. ככל שהטמפרטורות בשעות אלה היו גבוהות יותר, כך היו זבובי החול הבוגרים הפעילים רבים יותר, מה שמעלה את הסיכון להדבקה של בני אדם.¹⁵

• חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת חיפה וממשרד הבריאות חקרו תחלואה הנגרמת מחיידק הקמפילובקטר (חיידק המועבר במזון וגורם למחלות מעיים) בישראל בשנים 2010-1999. החוקרים מצאו כי טמפרטורות גבוהות יותר במהלך השנה (מעל טמפרטורת סף של 27 מעלות צלזיוס) מעלות את הסיכון לתחלואה בקרב כלל האוכלוסייה, ובפרט בקרב ילדים צעירים.²⁴ 
• חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאוניברסיטת חיפה וממשרד הבריאות חקרו את דפוסי התחלואה הנגרמים מחיידק הקמפילובקטר בישראל. החוקרים מצאו כי הסיכון לחלות בקמפילובקטר בעונת האביב גבוה יותר מבעונת החורף. עם זאת נמצא כי הסיכון לחלות מושפע ממשתנים שונים, בהם צפיפות אוכלוסין וטמפרטורה. החוקרים סיכמו כי יש השפעה מרחבית-זמנית (spatio-temporal) ביחס לטמפרטורה על תחלואה בקמפילובקטר.²⁵
• חוקרים ממשרד הבריאות, ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, משירותי בריאות כללית, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, מרשות הטבע והגנים, מצה"ל ומחברת מקורות ניתחו את התפרצות מחלת העכברת (לפטוספירוזיס) שאירעה באוגוסט 2018 בנחלי צפון-מזרח ישראל. מחלת העכברת נגרמת מחשיפה לחיידקי לפטוספירה המופרשים בשתן של בעלי חיים חולים. החוקרים דיווחו כי להתפרצות זו תרמו ירידת מפלס הנחלים והפגיעה באיכות מימיהם בשל הבצורת בשנת 2018 ובשנים שקדמו לה.^{26, 27} 
• חוקרים ממשרד הבריאות ומהמרכז האקדמי לב ניתחו דפוסי תחלואה בשיגלוזיס בישראל בשנים 2015-2002. שיגלוזיס נגרמת עקב מגע עם חיידקי שיגלה במזון או במים או עקב מגע אנושי. החוקרים הראו כי ניכרת מגמה של ירידה בתחלואה בישראל, בעיקר משנת 2010. עוד נמצא כי עיקר התחלואה נרשמה בחודשי השנה החמים, ולפיכך שינויי אקלים ועלייה בטמפרטורות בישראל עלולים להגדיל את התחלואה במחלה.²⁸
• חוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכזים הרפואיים אסף הרופא, ברזילי, מאיר, קפלן, העמק, רמב"ם, לניאדו ושיבא מצאו קשר בין התפרצות מחלת קדחת הנילוס המערבי בשנת 2015 ובין גלי חום קיצוניים שהתרחשו באותה השנה.²⁹
• חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהקריה הרפואית רמב"ם ומהמרכז לבקרת מחלות בישראל בחנו את הקשר בין טמפרטורות סביבה גבוהות בקיץ ובין הסיכון לשבץ מוחי על סמך הרישום הלאומי לשבץ מוחי. הם מצאו כי ימים חמים בקיץ עלולים להעלות את הסיכון לשבץ בימים העוקבים. עם זאת, כאשר הפער בין הטמפרטורה ביום לטמפרטורה בלילה גדל, הסיכון לשבץ מוחי ירד.³⁰
• חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בחנו את הקשר בין טמפרטורות קיצוניות ובין לידה מוקדמת בקרב נשים הרות בדרום הארץ. הם מצאו כי חשיפה לטמפרטורות גבוהות בשבועות 39-32 להיריון קשורה לסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת בתקופה זו, בעיקר בעוּבּרים ממין נקבה.³¹
• קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת הרווארד מצאה שטמפרטורה ממוצעת גבוהה במהלך השליש הראשון או השלישי להיריון מגדילה את הסיכון להתפתחות רעלת היריון. רעלת היריון עלולה להתרחש בטמפרטורות גבוהות עקב הפרעות בהומאוסטזיס של החום האימהי, הגורמות להקצאה מחדש של משאבי האנרגייה הזמינים לעובר.³²
• חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מקופת חולים מאוחדת, מאוניברסיטת טולסה ומאוניברסיטת קורדובה השוו את ריכוזי גרגירי האבקה בימי שרב (טמפרטורה גבוהה ולחות נמוכה), בימים חמים (טמפרטורה ולחות גבוהות) ובימים קרים (טמפרטורה נמוכה), ומצאו כי בימי השרב היו ריכוזים גבוהים יותר של גרגירי אבקה באוויר. אנשים הסובלים מאלרגייה חווים תסמינים חזקים יותר בימי שרב, והם עלולים להחריף עם העלייה במספר ימי השרב שיפקדו את ישראל ואת אזור המזרח התיכון עקב שינויי האקלים.³³
• חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה ע"ש בראון בוחנים את החוסן העירוני לאירועי אקלים קיצוניים בעיר חיפה. ממצאים ראשוניים מראים שהעיר חיפה וכן מערכת הבריאות בחיפה ערוכות למצבי חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה, אך אין היערכות ייעודית למזג אוויר קיצוני.
• מחקר משותף למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ולאוניברסיטת הרווארד מצא קשר בין טמפרטורות גבוהות ולחות נמוכה ובין מספר מקרי ההכשה על ידי נחשים בישראל בשנים 2015-2008. כן נמצא כי גלי חום הובילו לעלייה בתדירות ההכשות בעונות הקרות והחמות.³⁴
• במחקר שערכו חוקרים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ומאוניברסיטת הרווארד בקרב 2,338 תושבים באזור באר שבע, נמצא קשר בין עלייה בטמפרטורות (עלייה של 5 מעלות צלזיוס) לניסיונות התאבדות ביומיים שאחרי היום החם. החוקרים הסיקו כי לעלייה תלולה בטמפרטורות יש השפעה רבה על הסיכוי להתנהגות אובדנית, בייחוד בקרב מטופלים עם אבחון פסיכיאטרי או עם ניסיונות התאבדות קודמים.³⁵

אתגרים לשנים הבאות

בשנים האחרונות הושגה התקדמות מסוימת בהיערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים. הוקמה מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים, הוקמו ועדות ודורגה מידת הקריטיות של השפעות שינויי האקלים כבסיס לתעדוף פרויקטים וקבלת החלטות על כיווני פעולה מרכזיים. ניכר כי הדגש העיקרי על בריאות במסגרת המינהלת הוא על השפעות קצרות טווח שמקורן בגלי חום וקור ושיטפונות למשל.

חשוב להיערך גם להשפעות ארוכות טווח של שינויי האקלים על בריאות הציבור, לדוגמה, צפויה עלייה בהתפשטות של מזיקים במזון ובתפוצתם של יתושים ושל וקטורים אחרים. לכן יש להתמודד ביעילות רבה יותר עם עלייה בתפוצה של מזיקים העלולים לגרום למחלות זיהומיות, כגון לישמניה, זיקה, דנגי, קדחת מערב הנילוס וכלבת. יש גם צורך להיערך לאיומים לא-ידועים שמציבים נגיפים, חיידקים וטפילים שייתכן שמקורם בשינויי אקלים. בהיערכות להשפעות ארוכות הטווח של שינויי האקלים חשוב להבטיח שמירה על ערכים תזונתיים של מזון, ולהתמודד עם השפעות שינויי האקלים על בריאות הנפש.

אף ששינויי האקלים עשויים להשפיע במידה ניכרת על בריאות הציבור, המחקר האפידמיולוגי בישראל בתחום זה עודו מתפתח. מורגש במיוחד היעדר מחקר בין-תחומי המתמקד בהשפעות שינויי האקלים על הבריאות, בדגש על תחלואה ותמותה באוכלוסיות שונות בישראל. יש לבחון למשל את הקשר בין טמפרטורת הסביבה ובין אשפוזים על רקע מחלות כרוניות באוכלוסייה הבוגרת בישראל. כמו כן נדרשים מחקרים בתחומי הכלכלה, מדעי החברה וניהול מערכות בריאות בהקשר של שינויי האקלים. למשל, מומלץ לבחון השפעות בריאותיות של שינויי אקלים באמצעות מודלים של תועלות בריאותיות (co-benefits), הן בהקשרים של הפחתת פליטות הן בהקשרים של הסתגלות. כדי לקדם עוד את המחקר בתחום זה, יש צורך באיסוף שיטתי של הנתונים הרלוונטיים. לשם כך חשוב להקים מערכת ממוחשבת שתוכל לאסוף את הנתונים בזמן אמת.

כדי להתמודד טוב יותר עם שינויי האקלים והשפעותיהם הבריאותיות, ומתוך הסתכלות מערכתית, יש לפעול גם במישור החקיקתי. לשם כך המשרד להגנת הסביבה מקדם את "חוק האקלים" – חוק אשר לראשונה יעגן יעדי פליטה בישראל.36 נוסף על כך יש לשלב מדידות והערכות של שינויי אקלים בתהליכי קבלת החלטות, למשל בתהליכי תכנון. כמו כן יש לגייס שותפים להתמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים על הבריאות, למשל קופות חולים ובתי חולים – לאיסוף נתונים ולהעלאת המודעות בקרב הצוותים הרפואיים לנושא ולדרכי טיפול ומניעה; ומשרדי ממשלה – לקידום תוכנית היערכות לגלי חום.

לשלטון המקומי תפקיד מרכזי בהיערכות לשינויי אקלים. במסגרת תוכנית Clima Med של האיחוד האירופי השתתפו בשנת 2019 נציגים של 40 רשויות מקומיות בישראל בסדנה בנושא היערכות והתמודדות עם העלייה המתמדת בצריכת משאבי אנרגייה. במסגרת עבודת הוועדה לשלטון מקומי במינהלת, הוכנה תוכנית פעולה לקידום ההיערכות ברשויות המקומיות, ובכלל זה זיהוי סיכונים בהתאמה לאזורי אקלים. אחד האתגרים לשנים הקרובות הוא העלאת המעורבות של רשויות מקומיות ב"מיטיגציה" והיערכות לשינויי אקלים.

פרק זה, כמו יתר הפרקים בדוח, נכתב ע"י צוות מדענים ואנשי מקצוע ממשרד הבריאות, בשיתוף הקרן לבריאות וסביבה.