ממצאים מדעיים מראים כי מזהמי האוויר העיקריים הקשורים לתוצאי בריאות שליליים הם חומר חלקיקי (particulate matter – PM) בקטרים שונים (למשל PM2.5 - חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר), אוזון, חנקן דו-חמצני (nitrogen dioxide) וגופרית דו-חמצנית (sulfur dioxide). מזהמי אוויר אחרים - בנזן (benzene), פורמלדהיד (formaldehyde) ותרכובות ארומטיות רב טבעתיות אחדות (polycyclic aromatic compounds) ידועים כחומרים מסרטנים לבני האדם(37). הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) קבעה כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן לבני אדם (קבוצה 1)(19).
האוויר בישראל מנוטר דרך קבע באמצעות רשת של 146 תחנות ניטור אוויר שמודדות מזהמים קריטריוניים (criteria pollutants) אוזון, גופרית דו–חמצנית, PM2.5 ,PM10 , תחמוצות חנקן [nitrogen oxides], חנקן דו–חמצני, פחמן חד–חמצני, בנזן), ו– 18 תחנות המבצעות ניטור דו–שבועי של מזהמים שאינם קריטריוניים (כגון תרכובות אורגניות נדיפות [volatile organic compounds – VOCs], פחמימנים ארומטיים רב–טבעתיים [poly-aromatic hydrocarbons – PAHs], אלדהידים [aldehydes], מתכות כבדות, אמוניה ומימן גופרתי [hydrogen sulfide]). התחנות מופעלות על–ידי המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, איגודי ערים לאיכות הסביבה, חברת החשמל לישראל, התעשייה ורשויות הנמלים. 21 מזהמים מנוטרים בסך הכול, ובהם מזהמים קריטריוניים ומזהמים שאינם קריטריוניים. באתרים מסוימים נערכת סריקה שנתית של מזהמים נוספים, ובהם דיוקסינים (dioxins) ופורנים (furans). כל המדידות כפופות לבקרת האיכות של המשרד להגנת הסביבה, והן מתבצעות על–פי תקני הארגון הבין–לאומי לתקינה (International Organization for (Standardization - ISO. בשנת 2016 החל המשרד להגנת הסביבה בניטור של פחמן שחור (black carbon) ושל חלקיקים שקוטרם קטן ממיקרומטר אחד (PM1).
נעמה
ממצאים מדעיים מראים כי מזהמי האוויר העיקריים הקשורים לתוצאי בריאות שליליים הם חומר חלקיקי (particulate matter – PM) בקטרים שונים (למשל PM2.5 - חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר), אוזון, חנקן דו-חמצני (nitrogen dioxide) וגופרית דו-חמצנית (sulfur dioxide). מזהמי אוויר אחרים - בנזן (benzene), פורמלדהיד (formaldehyde) ותרכובות ארומטיות רב טבעתיות אחדות (polycyclic aromatic compounds) ידועים כחומרים מסרטנים לבני האדם(37). הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) קבעה כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן לבני אדם (קבוצה 1)(19).
מדיניות ורגולציה
תקני אוויר וניטור
הרגולציה של איכות האוויר נעשית על-פי חוק אוויר נקי התשס"ח - 2008, שנכנס לתוקף בינואר 2011. ערכי איכות האוויר של מזהמים שונים, שנקבעו על-ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות ובעלי עניין אחרים, נכנסו לתוקף בשנת 2013. לפי חוק אוויר נקי, על מפעלי תעשייה לקבל היתרי פליטה ולצמצם פליטות בעזרת הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר (Best Available Technologies – BAT). בשנת 2016 עדכן המשרד להגנת הסביבה את ערכי היעד ואת ערכי הסביבה של טריכלורואתילן (trichloroethylene), בנזן, קדמיום ופורמלדהיד באוויר. כן נוספו ערכי סביבה של 1,3-בוטדיאן (1,3-butadiene) ושל כספית (לוח 1)(2).
עינב עם נוטפאד:
ממצאים מדעיים מראים כי מזהמי האוויר העיקריים הקשורים לתוצאי בריאות שליליים הם חומר חלקיקי (particulate matter – PM) בקטרים שונים (למשל PM2.5 - חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר), אוזון, חנקן דו חמצני (nitrogen dioxide) וגופרית דו חמצנית (sulfur dioxide). מזהמי אוויר אחרים - בנזן (benzene), פורמלדהיד (formaldehyde) ותרכובות ארומטיות רב טבעתיות אחדות (polycyclic aromatic compounds) - ידועים כחומרים מסרטנים לבני האדם (37). הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) קבעה כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן לבני אדם (קבוצה 1) (19).
מדיניות ורגולציה
תקני אוויר וניטור
הרגולציה של איכות האוויר נעשית על-פי חוק אוויר נקי התשס"ח - 2008, שנכנס לתוקף בינואר 2011. ערכי איכות האוויר של מזהמים שונים, שנקבעו על-ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות ובעלי עניין אחרים, נכנסו לתוקף בשנת 2013. לפי חוק אוויר נקי, על מפעלי תעשייה לקבל היתרי פליטה ולצמצם פליטות בעזרת הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר (Best Available Technologies – BAT). בשנת 2016 עדכן המשרד להגנת הסביבה את ערכי היעד ואת ערכי הסביבה של טריכלורואתילן (trichloroethylene), בנזן, קדמיום ופורמלדהיד באוויר. כן נוספו ערכי סביבה של 1,3 – בוטדיאן (1,3-butadiene) ושל כספית (לוח 1) (2).
עינב בלי נוטפאד:
ממצאים מדעיים מראים כי מזהמי האוויר העיקריים הקשורים לתוצאי בריאות שליליים הם חומר חלקיקי (particulate matter – PM) בקטרים שונים (למשל PM2.5 - חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר), אוזון, חנקן דו חמצני (nitrogen dioxide) וגופרית דו חמצנית (sulfur dioxide). מזהמי אוויר אחרים - בנזן (benzene), פורמלדהיד (formaldehyde) ותרכובות ארומטיות רב טבעתיות אחדות (polycyclic aromatic compounds) - ידועים כחומרים מסרטנים לבני האדם (37). הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) קבעה כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן לבני אדם (קבוצה 1) (19).
מדיניות ורגולציה
תקני אוויר וניטור
הרגולציה של איכות האוויר נעשית על-פי חוק אוויר נקי התשס"ח - 2008, שנכנס לתוקף בינואר 2011. ערכי איכות האוויר של מזהמים שונים, שנקבעו על-ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות ובעלי עניין אחרים, נכנסו לתוקף בשנת 2013. לפי חוק אוויר נקי, על מפעלי תעשייה לקבל היתרי פליטה ולצמצם פליטות בעזרת הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר (Best Available Technologies – BAT). בשנת 2016 עדכן המשרד להגנת הסביבה את ערכי היעד ואת ערכי הסביבה של טריכלורואתילן (trichloroethylene), בנזן, קדמיום ופורמלדהיד באוויר. כן נוספו ערכי סביבה של 1,3 – בוטדיאן (1,3-butadiene) ושל כספית (לוח 1) (2).
מקורות זיהום האוויר כוללים תופעות טבע, כגון סופות אבק, לצד פעילות אנתרופוגנית, כגון פליטות ממפעלי תעשייה, ממשאיות, ממכוניות וממשקי בית. חשיפה למזהמי אוויר למיניהם, גם בריכוזים נמוכים, נקשרת למגוון רחב של תוצאי בריאות שליליים באוכלוסייה הכללית, ובייחוד באוכלוסיות רגישות, כגון ילדים, נשים הרות, חולים במחלות כרוניות וקשישים(7). תוצאי בריאות שליליים של זיהום אוויר כוללים מחלות נשימתיות, כגון אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלות לב וכלי דם, סוגים מסוימים של סרטן, השפעות שליליות על התפתחות מערכת העצבים, תוצאי לידה שליליים, סוכרת מסוג 2, השמנת יתר וליקויים קוגניטיביים.
ממצאים מדעיים מראים כי מזהמי האוויר העיקריים הקשורים לתוצאי בריאות שליליים הם חומר חלקיקי (particulate matter – PM) בקטרים שונים (למשל PM2.5 - חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר), אוזון, חנקן דו חמצני (nitrogen dioxide) וגופרית דו חמצנית (sulfur dioxide). מזהמי אוויר אחרים - בנזן (benzene), פורמלדהיד (formaldehyde) ותרכובות ארומטיות רב טבעתיות אחדות (polycyclic aromatic compounds) - ידועים כחומרים מסרטנים לבני האדם(37). הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) קבעה כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן לבני אדם (קבוצה 1) (19).
[[{"fid":"906","view_mode":"default","fields":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":"Panel on Air pollution attended by Member of Knesset Dov Khenin","field_file_image_title_text[und][0][value]":false},"type":"media","field_deltas":{"6":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":"Panel on Air pollution attended by Member of Knesset Dov Khenin","field_file_image_title_text[und][0][value]":false}},"attributes":{"alt":"Panel on Air pollution attended by Member of Knesset Dov Khenin","height":"260","width":"390","style":"float: right;","class":"media-element file-default","data-delta":"6"}}]]
[[{"fid":"919","view_mode":"default","fields":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":false,"field_file_image_title_text[und][0][value]":false},"type":"media","field_deltas":{"5":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":false,"field_file_image_title_text[und][0][value]":false}},"attributes":{"height":"563","width":"780","class":"media-element file-default","data-delta":"5"}}]]
[[{"fid":"918","view_mode":"default","fields":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":false,"field_file_image_title_text[und][0][value]":false},"type":"media","field_deltas":{"4":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":false,"field_file_image_title_text[und][0][value]":false}},"attributes":{"height":"565","width":"780","class":"media-element file-default","data-delta":"4"}}]]
[[{"fid":"294","view_mode":"default","fields":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":"לוח 1: תקני איכות האוויר (מזהמים קריטריוניים) היום ובעתיד בישראל","field_file_image_title_text[und][0][value]":false},"type":"media","field_deltas":{"1":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":"לוח 1: תקני איכות האוויר (מזהמים קריטריוניים) היום ובעתיד בישראל","field_file_image_title_text[und][0][value]":false}},"attributes":{"alt":"לוח 1: תקני איכות האוויר (מזהמים קריטריוניים) היום ובעתיד בישראל","height":"579","width":"780","class":"media-element file-default","data-delta":"1"}}]]
ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר
ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר
[[{"fid":"917","view_mode":"default","fields":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":false,"field_file_image_title_text[und][0][value]":false},"type":"media","field_deltas":{"3":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":false,"field_file_image_title_text[und][0][value]":false}},"attributes":{"height":"564","width":"780","class":"media-element file-default","data-delta":"3"}}]]
ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר
ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר ערכי איכות האוויר
[[{"fid":"916","view_mode":"default","fields":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":"לוח 1: ערכי איכות האוויר (מק\"ג/מ\"ק) בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2011","field_file_image_title_text[und][0][value]":false},"type":"media","field_deltas":{"2":{"format":"default","field_file_image_alt_text[und][0][value]":"לוח 1: ערכי איכות האוויר (מק\"ג/מ\"ק) בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2011","field_file_image_title_text[und][0][value]":false}},"attributes":{"alt":"לוח 1: ערכי איכות האוויר (מק\"ג/מ\"ק) בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2011","height":"565","width":"780","class":"media-element file-default","data-delta":"2"}}]]