מרכז ידע

מגוון רחב של חומרים נחשבים כמשבשי המערכת האנדוקרינית. ביניהם דיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסינים, חומר ההדברה DDT וחומרי הדברה אחרים, ביפנילים עתירי-כלור (4) - קבוצת כימיקלים אורגנים, מעשה ידי אדם, אשר הודות לתכונותיהם הייחודיות נעשה בהם שימוש נרחב בתעשייה, אך נאסרה לשימוש על-פי אמנת סטוקהולם שנחתמה ב-2001 (5) וביספינול איי - חומר שבמשך שנים ארוכות נעשה בו שימוש ליצירת מכלים לאגירת מזון, כולל בקבוקים לתינוקות (6). האסטרוגן הסינתטי דיאתילסטילבסטרול (DES) שניתן לנשים בהריון בין שנות ה-50' לשנות ה-70' של המאה הקודמת למניעת הפלות, התגלה כמשבש אנדוקריני מסוכן ביותר אשר גרם לבעיות פוריות, סרטן השד ובעיקר סרטן נרתיק מסוג נדיר בקרב בנותיהן של הנשים שנטלו את התרופה. פיטואסטרוגנים (חומר הנוצר באופן טבעי על-ידי צמח הסויה ודומה לאסטרוגן הנשי) נחשבים גם הם לחומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית (3). גם תהליכים של מיצוי, עיבוד ושריפה בתחנות כוח, בתי זיקוק וכלי רכב של דלק פוסילי (דלק מאובנים הכולל פחם, נפט וגז טבעי) משחררים לאוויר כימיקלים בהיקף נרחב ומהווים מקור לחשיפה למשבשי המערכת האנדוקרינית (1). 
 

מכיוון שחומרים אלו, ואחרים, מצויים בשפע בסביבת חיינו אנו חשופים אליהם באופן יומיומי. מזון, בקבוקי פלסטיק, קופסאות שימורים, חומרי ניקיון, חומרי הדברה, חומרים מעכבי בעירה, צעצועים ותכשירים קוסמטיים הם רק חלק מהדוגמאות למוצרים יומיומיים המכילים חומרים כימיים, סינתטיים וטבעיים, העשויים לשבש את המערכת האנדוקרינית (4).

ההשפעות הבריאותיות של החשיפה למשבשי המערכת האנדוקרינית הגיעו לממדים אפידמיים (1). קיימות עדויות מדעיות מוצקות על הפרעות בפריון ומחלות של מערכת הרבייה כגון אי פריון, סרטן באברי הרבייה ומומים מולדים במערכת המין והשתן כתוצאה מחשיפה לכימיקלים המשבשים את המערכת האנדוקרינית. כמו כן, בשנים האחרונות הולך ומצטבר גם ידע מדעי נרחב אודות ההשפעות של משבשי המערכת האנדוקרינית על מערכות אנדוקריניות אחרות ביניהן בלוטת התריס, מערכות נוירואנדוקריניות (השפעה על לקויות למידה, בעיות התפתחות, הפרעות בהתנהגות מינית), סוכרת, והשמנת יתר (7).
 

חוקרים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה של בוסטון מצאו, למשל, קשר בין חשיפה לכימיקלים מסוג polyfluoroalkyl) PFCs) המצויים בשימוש נרחב בתעשייה, בין השאר באריזות של מזון, ובין הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים (8). חוקרים מצאו גם קשר בין חשיפה של עוברים לפתאלטים (חומר המשמש בעיקר בתעשיית הפלסטיק ומצוי במגוון רחב של מוצרים, כולל בקבוקים, שמפו וקרמים למיניהם) ובין בעיות התנהגותיות וקוגניטיביות שבאו לידי ביטוי בגילויי אגרסיביות וקושי לשלוט על רגשות (9). הספרות המדעית קושרת בין חשיפה לפתאלטים ובין היפוספדיאס (מום מולד במערכת המין הזכרית) והופעה מוקדמת של ניצן השד בקרב בנות.
 

מעכבי בעירה הם כימיקלים שניתן למצוא בספות, שטיחים, ביגוד, ומוצרי אלקטרוניקה ובדיקות שנעשו על נוזלי גוף של בני אדם (ניטור ביולוגי) מראות כי חומרים אלו חודרים לגופנו. מחקר בארה"ב מצא כי לנשים שבגופן נמצאו רמות גבוהות של מעכבי בעירה לקח יותר זמן להיכנס להריון מאשר נשים שבגופן נמצאו רמות נמוכות יותר (10).  חומר ההדברה DDT, בו נעשה שימוש נרחב בעבר אך כיום הוא אסור לשימוש, נחשב גם הוא למשבש המערכת האנדוקרינית; בין יתר השפעותיו על מערכת הרבייה נמצא קשר בין חשיפה ל-DDT ובין ווסת קצרה יותר בקרב נשים בהן נמצאות רמות גבוהות של מזהם זה בדם ביחס לנשים שבדמן נמצאו ריכוזים נמוכים יותר.
 

גוף ידע גדול של מחקרים על בעלי חיים מעלה כי משבשי המערכת האנדוקרינית עלולים לגרום לירידה בפוריות הזכרים ובמספר לידות של זכרים, אנורמליות באברי הרבייה הזכריים, בעיות פריון אצל נקבות, עלייה בסרטן השד, השחלות ובלוטת הערמונית וכן לעלייה במחלות אוטואימוניות (3). מחקר שנערך על עכברים מצא כי השיבושים שנוצרו במערכת הרבייה של זכרים עברה כמעט לכל הזכרים בדורות הבאים (3).   

הקשר בין משבשי המערכת האנדוקרינית ובין תחלואה בישראל ניזון כיום בעיקר ממחקרים וסקרים אקראיים ועד היום הנושא לא נבדק בצורה שיטתית. מנתונים על הופעת ניצן השד בקרב בנות 8 שנאספו בביה"ח קפלן מאז 1977 ובמשך 25 שנים עולה כי שכיחות התופעה עלתה פי 25 (11). מחקר אחר הראה כי לנשים שנולדו אחרי 1978 היה סיכוי של פי שתיים לקבל את הוסת הראשונה בגיל 11 לעומת נשים שנולדו לפני 1970 (12). חשיפה לזיהום סביבתי הינה אחד הגורמים הנחקרים כדי לנסות להסביר את התופעות האלו, אך בהקשר זה נבדקים גם גורמים אחרים כגון עודף משקל בקרב ילדות ונערות. ידועה גם עלייה משמעותית בשכיחות סרטן בלוטת התריס בעשרים השנים שבין 1982 ל-2001, הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית. נכון לשנת 2001, שכיחות המחלה בקרב נשים יהודיות בישראל הייתה 12.45, נתון הנחשב גבוה בצורה משמעותית מהממוצע בעולם (11).
 

שינויים מתרחשים גם בקרב גברים. בין השנים 2006-1990 הוכפלו שיעורי החולים בסרטן האשכים, באוכלוסיה היהודית והערבית כאחת. גם שיעור המומים המולדים במערכת המין והשתן של הבנים עלה ב-2006 בהשוואה ל-2001. נתונים דומים בעולם נקשרו, בין היתר, להשפעות סביבתיות. ככל הנראה שינויים חלו גם באיכות הזרע, אך המידע בישראל מאוד מוגבל. מחקר אחד שנערך על דגימות זרע של גברים ירושלמים, שניתנו במהלך טיפולי פוריות, מצא ירידה משמעותית בספירת הזרע ובתנועתיות שלו (13).
 

מחקר פיילוט שנערך בישראל בדק חשיפה של נשים ירושלמיות בהריון למשבשים אנדוקריניים מסוג פתאלטים. המחקר מצא שיירים של פתאלטים בבדיקות שתן של 95% מהנשים שהשתתפו במחקר (ברמות הדומות לאלה שנמדדו בארה"ב) החוקרים גם מצאו שאריות של פתאלטים שמקורם מוצרי טיפוח וראו קשר של מנה-תגובה בין שימוש במוצרי טיפוח על בסיס יומי לבין רמות של פתאלטים בדם. ככל שהאישה השתמשה במספר גדול יותר של מוצרי טיפוח כך נמצאו בגופה יותר שיירים של פתאלטים (14).

לאחרונה המליץ משרד הבריאות שלא להשתמש בבקבוקי תינוקות המכילים ביספינול איי (BPA) מחשש לזליגה של החומר לתוך המזון וחשיפה של התינוק המתפתח (15). בישראל קיימים גם תקנים המגבילים את כמות הפתלאטים בצעצועים ואת רמות הביספינול איי באריזות מזון.

1) http://www.endocrinedisruption.com/endocrine.introduction.overview.php
 http://www.greenfacts.org/en/endocrine-disruptors/l-2/endocrine-disruptors-1.htm#0 (2
  http://www.niehs.nih.gov/health/docs/endocrine-disruptors-2010.pdf (3
http://www.niehs.nih.gov/health/topics/agents/endocrine/index.cfm (4
  http://chm.pops.int/Convention/tabid/54/language/en-US/Default.aspx (5
  http://www.hhs.gov/safety/bpa (6
  http://www.endo-society.org/advocacy/insider/2010/ScientificStatement.cfm (7
http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2010/polyfluoroalkyl/index.cfm (8
  http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2010/phthalate.cfm (9
  http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2010/fertility.cfm (10
  http://www.ies.org.il/24072.asp (11

12) Chodick G. et al. "Secular trends in age at menarche, smoking and oral contraceptive use among Israeli girls,"

http://www.cdc.gov/pcd/issues/2005/apr/04_0063.htm
  Berman T. et al. "Trends in reproductive health in Israel", Public Health Services, Ministry of Health, 2003" (13

14) Tamar Berman et al. "Phthalate exposure among pregnant women in Jerusalem, Israel: results from a pilot study'" Environment International (2008)

15) http://www.health.gov.il/news/news.asp?ID=972