מרכז ידע

התפרצויות של הרי געש וקרום כדור הארץ מהווים מקורות טבעיים לחדירה של כספית לאוויר. אולם, מקורות אלה מהווים רק כ-30% מהפליטה של כספית לאטמוספרה; כלומר, 70% הנותרים הם מעשה ידי-אדם (4). פליטות מתחנות כוח פחמיות, כלי תחבורה, שריפת פסולת תעשייתית, ומחצבות הם מקורות אנתרופוגנים של פליטת כספית (5). גם שריפה של חומרים רפואיים תורמת לעלייה משמעותית בנוכחות של כספית באוויר (2). בשנים האחרונות נוספה גם פסולת אלקטרונית (המורכבת ברובה ממוצרי החשמל שאנו משתמשים בהם ביום-יום, מטלוויזיות ועד מקררים) לרשימת המזהמים הפולטים, בין השאר, גם כספית. בנוסף לפליטות הכספית האלו, קיים חשש כי ההתחממות הגלובלית הגורמת להמסת קרחונים עשויה לשחרר פליטות כספית מהעבר ששקעו בקרח שבקטבים. בכל אביב, עם חזרתה של השמש, מתאדה כספית ששקעה בקרקע של הקוטב הצפוני וגורמת לריכוזים גבוהים של כספית באטמוספרה (6).
 
אחת הדרכים העיקריות לחשיפה למתיל כספית היא דרך המזון שאנו אוכלים. כספית הנוצרת על-ידי התעשייה (בעיקר תחנות כוח) משתחררת לאוויר, נופלת בחזרה לקרקע או נפלטת לים, הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת לשרשרת המזון דרך דגים שניזונים ממנו. מסיבה זו הדגים הנמצאים בראש שרשרת המזון מכילים את כמות הכספית הגדולה ביותר. גופים דוגמת מנהל המזון והתרופות (FDA) והמשרד להגנת הסביבה (EPA) האמריקאים ממליצים לכל האוכלוסייה להמשיך ולאכול דגים ומאכלי ים בשל הערך התזונתי הרב הטמון בהם (חלבון, אומגה 3) ולאור העובדה שעבור רוב האוכלוסייה הכספית אינה מהווה סיכון בריאות. עם זאת, גופים אלו ממליצים להגביל את הצריכה של דגים מסוימים בקרב נשים בגיל הפוריות (כולל נשים בהריון ונשים מיניקות) ובקרב ילדים, וכן להימנע מדגים שבהם רמות הכספית גבוהה (כגון דג-חרב, כריש וקינג מקרל) (7).

צורות שונות של כספית משפיעות באופנים שונים על בריאותנו. כאשר אנו נושמים אדי כספית מתכתית (המצויה, למשל, במדי חום ובסתימות אמלגם) כ-80% ממנה חודר למערכת הדם דרך הריאות ומשם, במהירות, לחלקים אחרים בגוף, כולל למוח; רוב הכספית תיאגר, בסופו של דבר, בכליות. כספית מתכתית בדמן של נשים בהריון תחדור בקלות גם לעובר. כספית מתכתית עשויה להישאר בגוף תקופה ארוכה.
 
מתיל כספית נספג בגוף, כאמור, בעיקר דרך המזון, ומשם מגיע בקלות לשאר חלקי הגוף. כמו במקרה של כספית מתכתית, גם במקרה זה מתיל כספית בגופן של נשים תחדור בקלות לעובריהן. אנשים שהיו חשופים במשך זמן רב למתיל כספית דרך המזון סבלו מנזק בלתי הפיך במוח והכליות. החשיפה לכספית מתכתית ומתיל כספית משפיעה על חלקים שונים במוח ועלולה לגרום לשינויים במבנה האישיות (ביישנות, עצבנות), רעד, שינויים בשדה הראייה, חירשות, חוסר קואורדינציה וקשיים בזיכרון.   

נהוג להבחין בין חשיפה חריפה אך חד פעמית (אקוטית) לכספית (כתוצאה מציוד המכיל כספית שנשבר, למשל) לבין חשיפה מתמשכת (כרונית) שהיא תוצאה מסגנון חיים וחשיפה סביבתית. חשיפה אקוטית לכספית משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום, בין השאר, לרעד, נדודי שינה, אובדן זיכרון, כאבי ראש, ירידה בחישה וביכולת המוטורית וירידה ביכולת הקוגניטיבית. חשיפה כרונית לכספית עלולה לגרום להפרעות בשינה, אובדן זיכרון, שינויים בהתנהגות, נימול, ראייה מעורפלת, תחושת דיכאון.  
 
מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין חשיפה של עוברים לכספית ובין בעיות התפתחותיות. ביפן, בעיראק ובאיי פארו אותרו ילדים שסבלו מבעיות התפתחותיות ועצביות שונות כתוצאה מצריכה מוגברת של כספית על-ידי אימן (בעיקר דרך דגים ודגנים) במהלך ההיריון (1). החוקרים שבחנו את הילדים באיי פארו, מצאו קשר בין חשיפה בשלב העוברי למתיל-כספית ובין פגיעה בזיכרון, ריכוז, שפה ובתפיסה המרחבית (4). נמצא גם קשר בין חשיפה של עוברים למתיל-כספית ובין ירידה קטנה אך משמעותית ובלתי הפיכה במנת המשכל ובפגיעה בכישורים קוגניטיביים (4).

קיים מעט מאוד מידע (ועוד פחות מכך: מידע עדכני) על חשיפה לכספית בישראל ועל רמות כספית במים, באוויר ובמזון.

רמות הכספית במי השתייה נבדקות באופן שגרתי על-ידי משרד הבריאות. דו"ח לשנת 2008 אשר בחן 1035 מקורות מים מצא כספית ב-89 מהם. ב-48 מקורות מים רמות הכספית נעו בין 30%-  60% מהתקן המותר; ב-41 מקורות המים הללו רמות הכספית שנמצאו היו עד 30% מהתקן (8). רמות הכספית בדגים בישראל, לעומת זאת, אינן נבדקות באופן שגרתי.
 
על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאה רמת זיהום גבוהה של כספית בנמל חיפה ורמת זיהום בינונית בצפון מפרץ חיפה. רמות חריגות של כספית נמצאו גם בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל; בתוך מפרץ חיפה עמדה החריגה על כ-11% מהדגים החופיים. העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן (9).
 
מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי נכון ל-2009 תחנות כוח פחמיות הן בין המקורות העיקריים לפליטת מזהמי אוויר בארץ (10). מקור הפליטה העיקרי של כספית בישראל הוא תחנות כוח פחמיות. יותר מ-50% מפליטות הכספית בישראל הם ממקור זה. מעניין לציין בהקשר זה כי בית המשפט בארצות-הברית פסק לאחרונה נגד המשרד האמריקני להגנת הסביבה (EPA), שהסיר את תחנות הכוח הפחמיות מרשימת המקורות המזהמים הנתונים לפיקוח תחת חוק אוויר נקי. בנוסף, בית המשפט הורה למשרד להגנת הסביבה לנסח קריטריונים קפדניים יותר לפליטות של כספית ומזהמים רעילים אחרים (11).

כספית (בחומר חלקיקי מרחף) כלולה ברשימת החומרים שעבורם מגדיר חוק אויר נקי ערכים מרביים מותרים. החוק קובע כי עבור החומרים ברשימה זו חריגה מערכי היעד "מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי בני אדם, בבריאותם או באיכות החיים של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח" (12). 

1) http://cerhr.niehs.nih.gov/common/mercury.html

2) "Making Medicine Mercury Free," A 2005 Report on the Status of Virtual Mercury Elimination in the Health Care Sector.

3) National Research Council. 2000. Toxicological Effects of Methylmercury. Washington, DC: National Academy Press
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1257552/(4
  http://www.niehs.nih.gov/health/impacts/mercury.cfm (5
  http://www8.nationalacademies.org/onpinews/newsitem.aspx?RecordID=10172006 (6
Lindberg, S.E., S. Brooks, C.J. Lin, K.J. Scott, M.S. Landis, R.K. Stevens, M. Goodsite, and A. Richter. 2002. Dynamic oxidation of gaseous mercury in the Arctic troposphere at polar sunrise. Environmental Science and Technology 36 (6):1245-56
ttp://water.epa.gov/scitech/swguidance/fishshellfish/outreach/advice_index.cfm#tuna (7
8) ברק חרות ואח',  "איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009," דו"ח חיא"ל H64/2010.

9) http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=26&catId=104&PageId=807

10) http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay...
enDispWhat=Zone&enDispWho=energy_d&enZone=energy_d

11) http://www.aap.org/advocacy/washing/News-Release_Press-Statements/02-08-...
12) "חוק אוויר נקי," כ"ח בתמוז התשס"ח, 31.7.2008, ע' 755.