מרכז ידע

מקורם של החלקיקים הגסים עשוי להיות אבק, חקלאות, כרייה, אפר מרחף, נבגים וחלקיקי צמחים. מקורם של החלקיקים הנשימים העדינים הוא בדרך-כלל גזים הנפלטים כתוצאה תהליכי שריפה בתחבורה ובתעשייה אשר הופכים באטמוספרה לחלקיקים (2). מאמר משנת 2002 מאשש מחקרים שנערכו בשנות ה-90' של המאה ה-20 אשר מראים שהקשר בין פליטת מזהמים וחשיפה להם אינו ישיר. המחקרים בדקו את מידת החשיפה לחלקיקים מתחנות כוח לעומת מידת החשיפה מכלי תחבורה ביחס לטון נפלטים, והם מעריכים כי שאיפת חלקיקים כתוצאה מפליטה של כלי רכב גדולה פי 10 משאיפת חלקיקים שמקורם בתחנות כוח (3). מחקר אמריקאי שנערך בשנים האחרונות קובע כי הטווח המושפע ביותר מזיהום אוויר שנגרם כתוצאה מפליטות של כלי רכב הוא עד 500 מטר מכביש ראשי (4), המוגדר ככביש שנוסעים בו מעל 12,000 כלי רכב ביום (5).

לחלקיקים עדינים נודעת השפעה מזיקה בעיקר על מחלות לב וכלי דם ומחלות נשימה כגון אסתמה וברונכיט (6). החלקיקים שוקעים בריאות וגורמים לדלקת מקומית ומערכתית במערכות הנשימה והלב.
 

חוקרים באוניברסיטת גו'נס הופקינס גילו כי חשיפה קצרת טווח לחלקיקים עדינים העלתה באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם ובמחלות נשימה בקרב בני 65 ומעלה (7). חוקרים מצאו גם כי בימים של זיהום חלקיקי בו מרכיב הסולפט (שמקורו בפליטת מזהמים מתחנות כוח פחמיות) גבוה ובימים של זיהום אוויר בו מרכיב הפחמימנים (חלקיקי פיח שמקורם בשריפת דלקים בתחבורה) גבוה, חלה ירידה של 11% ו-13% בהתאמה בפעילות של מערכת כלי הדם בקרב חולי סוכרת (8). באוניברסיטת דרום קליפורניה, חוקרים גילו כי מחלת טרשת העורקים התפתחה בקצב מהיר פי שניים בקרב אנשים שחיו במרחק של 100 מטר מכבישים ראשיים, כתוצאה מחשיפה לחלקיקים עדינים שמקורם בתחבורה (9).
 

אך גם אנשים בריאים בדרך-כלל עשויים להיות מושפעים מנוכחותם של חלקיקים עדינים באוויר. מחקר שערך מכון המחקר הלאומי האמריקאי למדעי הבריאות והסביבה (NIEHS) מצא ירידות בקצב הלב בקרב אנשים בריאים בני 57 ומעלה, הקשורות להימצאותם של חלקיקים עדינים בתוך הבית ומחוץ לו (10).

חשיפה לזיהום אוויר משפיעה גם על משקלם של ילודים. נמצא כי חשיפה מוגברת של עוברים לחלקיקים בששת השבועות הראשונים ובששת השבועות האחרונים להריון מובילה לעלייה של עד 30% בסיכון ללידת ילוד במשקל נמוך (11).

יותר מ-80% מזיהום האוויר הנפלט בערי ישראל נוצר כתוצאה מתחבורה (12). בשנת 2008 חוקקה הכנסת את חוק אוויר נקי, שנכנס לתוקף בינואר 2011. החוק מעניק למשרד להגנת הסביבה את הסמכות לקבוע תקנים לפליטת זיהום אוויר מכלי רכב שייאכפו בטסט השנתי, ומחייב את הרשויות המקומיות להכין תכניות להפחתת זיהום אוויר בתחומן. בארה"ב הצליח חוק אוויר נקי להפחית את ריכוזי החלקיקים העדינים בערים בצורה משמעותית וכך גם להפחית את התמותה. מוקדם עדיין לקבוע מה יהיו השלכותיו ותוצאותיו של החוק, והאוויר בישראל עדיין איננו נקי.
 

בשל הקרבה היחסית של מדינת ישראל למדבריות צפון אפריקה וחצי האי ערב, צפויים בה, בנוסף לחלקיקים הנפלטים מתחבורה, תעשייה, חקלאות וכיו"ב גם ריכוזים גבוהים של חלקיקים שמקורם באבק. האבק לא רק מהווה סכנה כשלעצמו, אלא מהווה גם מצע עליו נישאים מזהמים נוספים (13).
 

עם זאת, מחקר הנערך לאחרונה בחן את הרכב זיהום האוויר החלקיקי בישראל כדי ללמוד על מידת רעילותם של החלקיקים, מצא כי המקור של מרביתם הוא אנתרופוגני (מעשה ידי אדם). חלק מהחלקיקים מוסעים ממזרח אירופה וחלקם מיוצרים על-ידי תחבורה ותעשייה ישראלית. חלקיקים רעילים נפלטים גם מספינות השורפות מזוט. גם האבק המדברי הטבעי נושא עליו מזהמים אנתרופוגנים רעילים, שמקורם בפליטות מזהמים בישראל, קרקעות מזוהמות ואבק מזוהם המוסע מקהיר.
 

ריכוז החלקיקים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק בעוד תקן היעד (השווה לתקן האמריקאי) עומד על 15 מק"ג/מ"ק והתקן המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מק"ג/מ"ק (15). על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2008 נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, לעיתים ברמות של עד 193% מתקן היעד. כמו-כן, הדו"ח מלמד כי נרשמו עשרות ימים של זיהום אוויר גבוה שמקורו בתחבורה (15).

קיימים בישראל מחקרים מעטים על השפעת זיהום אוויר חלקיקי על הבריאות. מחקר שבחן את השפעת זיהום האוויר התחבורתי על ילדי בית ספר בתל-אביב, מצא עלייה בשכיחות של סימפטומים ומחלות נשימה בין השנים 1991 ל-1999. כמו-כן, המחקר, שהשווה בין אזור בעיר החשוף יותר לזיהום אוויר תחבורתי לאזור החשוף אליו פחות, מצא כי לילדים החשופים יותר לזיהום אוויר סיכוי גבוה של פי 1.5 לסבול משיעול עם כיח, סיכוי של פי 2 ללקות בדלקות סינוסים וסיכוי של פי 2 לעבור ניתוח שקדים או פוליפים (16).

1) ג'יימס שאוור, "פיתוח אסטרטגיות בקרה על זיהום אוויר," בריאות וסביבה (2010).
2) www.greenfacts.org/en/particulate-matter-pm/level-2/01-presentation.htm#3

3) Smith, K.R. "Place makes the poison: Wesolowski award lecture – 1999'" Journal of Exposure Analysis and Environmental Epidemilogy, 12 (2002), pp. 167-171

4) Traffic related air pollution: a critical review of the literature on emissions, exposure and health effects, Health Effects Institute, special report 17, 12.1.2010

5) Maya Sadeh, personal communication
(6 מאיה שדה, "האם חוק אוויר נקי ישפר את בריאותנו?", בריאות וסביבה (2010).
7) www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2006/pmcardio.cfm

8) www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2005/diabetic.cfm

9) www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2010/atherosclerosis.cfm

10) www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2005/pm-elder.cfm

11) www.sviva.gov.il/Environment/Static/Binaries/ModulKvatzim/takanot-air-skira-health_2.pdf

12) http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf
(13 יגאל אראל, ‫קביעת ריכוזי רקע של חלקיקי 2‪ PM‬באטמוספרה של ישראל‬ ואפיון הרכבם של החלקיקים הטבעיים לעומת המלאכותיים‬, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית (דצמבר, 2006).
14) http://www.ehf.org.il/Files/Conferences/26/Prof.%20Yigal%20Erel.pdf

15) www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=index_pirsumim^l581&enZone=cat_one&enVersion=0&
(16 עינה גורן ושרה הלמן ,"השפעת זיהום האוויר התחבורתי על מצב הבריאות של ילדי תל אביב," (נובמבר, 2000).