מרכז ידע

שאיפת אוזון עלולה לגרום מגוון תופעות כולל כאבים בחזה, שיעול, גירוי בגרון ובעיניים, גודש והחרפת מחלות כגון ברונכיט, אסתמה ודלקת ריאות. בנוסף, שאיפת אוזון עלולה לגרום לירידה בתפקוד הריאות ולדלקות בדרכי הנשימה. חשיפה ממושכת לאוזון אף עלולה לפגוע בצורה בלתי הפיכה ברקמת הריאות (2).
 

מחקר אחד מצא כי נשים החשופות לחלקיקים עדינים מצויות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות לב איסכמיות, וכי נוכחות של אוזון באוויר מעלה את הסיכוי הזה עוד יותר (3).
 

ילדים, אנשים שחולים במחלות נשימה וריאה, אנשים מבוגרים ואנשים העוסקים בספורט פגיעים במיוחד לחשיפה של אוזון (4). ריאותיהן של ילדים הגדלים באזורים המאופיינים ברמת זיהום אוזון גבוהה, למשל, עלולות שלא להתפתח למקסימום היכולת שלהן בבגרותם. כתוצאה מכך הם נמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלות ריאה לאורך כל חייהם (5). בנוסף, חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה הראו שאוזון עשוי להיות גורם לאסתמה. החוקרים מצאו כי ילדים שעסקו בשלושה סוגי ספורט (או יותר) באזורים בהם קיים ריכוז גבוה של אוזון היו בעלי סיכון של יותר מפי שלוש ללקות באסתמה, לעומת ילדים שלא עסקו בפעילות זו (6). סיכון זה לא נמצא בילדים שגרו באזורים בהם ריכוזי האוזון נמוכים. אחד ההסברים לתופעה זו היא שפעילות גופנית גורמת לנשימה מוגברת ושאיפה דרך הפה; בצורת נשימה כזו האוזון יכול להגיע לחלקים פנימיים יותר של מערכת הנשימה וכך להגדיל את השפעתו המזיקה על הבריאות. ניסויים בבעלי חיים הראו שאוזון הנשאף ומגיע לאזורים הפנימיים של הגוף גורם לשינויים מורפולוגיים במערכת הנשימה. פעילות גופנית חשובה מאוד לבריאות ולכן חשוב להפחית את זיהום האוויר כדי שפעילות גופנית תשפר את הבריאות בצורה אופטימלית.
 

לאוזון נודעת השפעה מזיקה גם על מערכות אקולוגיות וגידולים חקלאיים. נוכחות של אוזון מובילה לירידה בתוצרת חקלאית, מפחיתה את כושר ההישרדות של עצים צעירים ומגבירה את הרגישות למחלות, מזיקים ומזג אוויר קיצוני. בארצות הברית לבדה, ההערכה היא כי אוזון גורם לירידה ביבול בהיקף של כ-500 מיליון דולר בשנה (1).

השילוב בין אוויר מזוהם, טמפרטורות גבוהות ושמש, השילוב היוצר את האוזון הקרקעי, רלוונטי במיוחד באקלים הישראלי. על-פי דו"ח של מערך ניטור אוויר בישראל לשנת 2008, נרשמה עלייה בריכוזי האוזון באזורים רבים ברחבי המדינה, ביניהם הגליל המערבי, חיפה והאזור, עפולה, מודיעין וירושלים (7). באזורים אלו נצפו חריגות מהתקן הישראלי השמונה שעתי העומד על 82 חלקיקים לביליון (חל"ב). התקן האמריקאי נמוך יותר מזה הישראלי ועומד על 75 חל"ב. ראוי עם זאת לציין כי איגוד הריאות האמריקאי לוחץ על השלטונות שם להנמיך את התקן עוד יותר, שכן מחקרים מלמדים כי האוזון מזיק לבריאות גם בריכוזים של 75 חל"ב (8).

מעניין לציין כי ריכוזים גבוהים של אוזון קרקעי (בשכבת הטרופוספרה) נמצאים דווקא באזור ההר ובאזורים בהם פליטת המזהמים נמוכה יותר. תופעה זו נגרמת בשל העובדה שאוזון הינו מזהם שניוני, כלומר, רוב המזהמים מהם נוצר האוזון נפלטים בעיקר באזור החוף; אבל רוח מערבית מסיעה את המזהמים הללו מזרחה ותוך כדי כך נוצר האוזון. תהליך היווצרות האוזון תלוי בשיווי משקל כימי בין קצב פליטת המזהמים לקצב הפירוק שלהם באטמוספירה, ובאזורים בהם פליטת תחמוצות החנקן והפחמימנים גבוהה ומתמשכת ריכוזי האוזון יהיו נמוכים יותר וריכוזי תחמוצות החנקן גבוהים יותר. לכן, דווקא תושבי אזורים בהם פליטת המזהמים מכלי רכב נמוכה יותר מאזור גוש דן, לדוגמא, אך הם משופעים בשמש - ביניהם גוש עציון, בית שמש, באר שבע ועפולה - חשופים לאוזון ברמות גבוהות יותר. ממצא זה נתמך גם על-ידי תופעה מעניינת נוספת המכונה "אפקט סוף השבוע" (Weekend Effect). מחקרים ברחבי העולם מצאו כי דווקא בסופי שבוע, בהם פליטת המזהמים מכלי רכב נמוכה יותר, ריכוזי האוזון גבוהים יותר (9).

1) www.epa.gov/oar/oaqps/gooduphigh/bad.html#6

2) www.niehs.nih.gov/climatereport

3) http://ehp.niehs.nih.gov/docs/2005/113-12/ss.html#deat

4) www.epa.gov/air/ozonepollution/health.html

5) http://www.lungusa.org/healthy-air/outdoor/resources/ozone.html

6) http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2002/asthmaoz.cfm

7) www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=index_pirsumim^l581&enZone=cat_one&enVersion=0&

8) http://www.lungusa.org/healthy-air/outdoor/resources/Ozone-Air-Quality-Standard-Summary-January-12-2010.pdf

9) http://innovations.coe.berkeley.edu/vol3-issue3-mar09/ozoneweekendeffect