בריאות וסביבה בישראל | 2017

- 118 - סיכום ומסקנות  2017 בריאות וסביבה בישראל חלק גדול מתשומת הלב בנושא זיהום אוויר בישראל ממשיך להיות מופנה לזיהום אוויר החוץ. זיהום האוויר מוסיף להיות גבוה מהרצוי, אולם עדיין מייחדים תשומת לב מעטה מדי לזיהום אוויר הפנים. הדבר בעייתי מכיוון שמרבית בני האדם, גם בישראל, מבלים את רוב שעות הערות שלהם, וכן את שעות השינה, בתוך מבנים. הבעיה חמורה עוד יותר כאשר מדובר בקשישים, בשל היותם אוכלוסייה רגישה במיוחד. רמות זיהום אוויר הפנים גבוהות מאלו של אוויר החוץ, ויש עוד מזהמים שיש להתחשב בהם, כגון רדון, חומרים נדיפים ממוצרי ניקיון ביתיים וממוצרים לטיפוח אישי וכן מזהמים המשתחררים לאבק ועלולים להוביל לחשיפה נשימתית, דרך העור ודרך הפה. חשיפה לאבק מדאיגה בעיקר כשמדובר בתינוקות ובפעוטות המבלים את מרבית זמנם על הרצפה או סמוך לה ומכניסים כל דבר לפיהם. אנו ערים זה עשרות שנים לבעיה של נוכחות עופרת מצבעים באבק הביתי, אך כיום אנחנו יודעים שגם מעכבי בעירה, משבשי המערכת האנדוקרינית ואפילו חומרי הדברה לשימוש ביתי נמצאים באבק והם מקור חשיפה משמעותי. איכות האוויר היא עדיין מקור לדאגה בישראל. איכות האוויר הכללית בישראל טובה ללא ספק מבכמה ארצות מתפתחות, , גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן עדיין גבוהות מדי, ויש בהן סיכון בייחוד PM 2.5 , PM 10 אולם רמות האוזון, ירדו בהתחשב בגידול האוכלוסייה, עומס התחלואה PM 2.5 לאוכלוסיות רגישות כגון ילדים וקשישים. אף שרמות ה הכללי מוסיף לעלות. כאשר קובעים את מיקומם של בתי ספר, בתי אבות ובנייני מגורים, חשוב להביא בחשבון את הקרבה לדרכים ראשיות ולאזורים עם עומסי תנועה, כדי להפחית השפעות בריאותיות שליליות על האוכלוסייה. לכן, בעוד תחבורה היא מקור ידוע לזיהום אוויר, חשוב להבין היכן יש מקורות זיהום אחרים - כדי לצמצם את הזיהום ואת השפעותיו השליליות על האוכלוסייה. מקור חדש יחסית לזיהום האוויר הוא פליטות מסיגריות אלקטרוניות. נידוף הממס והניקוטין עשויים לגרום לחשיפה ,) drug delivery device לעשן סביבתי בהיקף משמעותי. חשוב להבין כי סיגריות אלקטרוניות הן מתקן להנגשת סם ( וכי ניקוטין, שהוא חומר ממכר ביותר, הוא בעל השפעה רעילה על ההתפתחות, וחומר מסרטן אפשרי. יש לפתח מדיניות להגבלת השימוש בסיגריות האלקטרוניות ולצמצום החשיפה אליהן. מים הם משאב יקר ערך וחיוני בארץ מדברית כישראל, המובילה בעולם את השימוש במים מותפלים לשתייה ובקולחים לחקלאות. עם זאת, לא נעשה די לחקור תכולתם של המים המותפלים והמוּשבים ולבחון מה בהם עלול לגרום לתוצאי בריאות שליליים. כאשר דנים במים מותפלים, מדובר לא רק במה שנמצא במים אלא גם במה שהוצא מהם במהלך סילוק המלח, למשל מינרלים חיוניים. תרופות ומוצרים לטיפוח אישי מכילים כימיקלים שרבים מהם אינם מסולקים בעזרת סינון בפחם, ונוכחותם בקולחים מדאיגה. הדבר נכון גם למזהמים בלתי מפוקחים, כגון . קבוצת PFOA ו PFOS חומרים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים, שהדוגמאות הידועות ביותר שלהם הן כימיקלים רחבה זו משמשת במוצרים דוחי מים ודוחי כתמים, במעכבי בעירה, במחבתות ובכלי מטבח אחרים בעלי ציפויים המונעים הידבקות מזון ובעוד שימושים רבים. בעולם, כימיקלים אלו נמצאו במקורות מי שתייה, במכלי מזון ובגופם של בני אדם. עד כה ידוע רק מעט על היקף הימצאותם ומקורותיהם בישראל, אולם בתור מדינה מפותחת סביר להניח שיש זיהום במי השתייה. בהיות ישראל מדינה מובילה בשימוש בקולחים, נדרשת בחינה מקיפה יותר של נוכחות תרופות בקולחים ושל ההשפעות הבריאותיות האפשריות של נוכחות זו. יש להקפיד על רמות נאותות של מינרלים ויסודות חיוניים הנמצאים במי השתייה. הנתונים המצביעים על מחסור ביוד בקרב נשים הרות מדאיגים מאוד, והם מבססים את המלצת משרד הבריאות להוסיף יוד למלח שולחן. נוסף על כך, יש ראיות לכך שרמות המגנזיום במי השתייה עלולות להיות נמוכות מדי. המגמה השתנתה, אך יש 2016 עלה שיעור התוצרת החקלאית שלא זוהו בה שאריות של חומרי הדברה. בשנת 2014 מאז . עדיין יש הזדמנויות רבות לשיפור, מכיוון שברבות מהדגימות של תפוח ומלון נמצאו חומרי 2017 לקוות כי תתחדש ב הדברה ברמות שמעבר לרמת השאריות המרבית המותרת. הדבר מדאיג מאוד בהתחשב בכך שהערכות הסיכון הנוגעות העליון. הערכת סיכון 95 לחומרי הדברה בישראל מבוססות עדיין על האומדנים החציוניים של חשיפה ולא על האחוזון ה

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==