בריאות וסביבה בישראל | 2014

סיכום ומסקנות  בריאות וסביבה בישראל 4102 - 80 - יש רגולציה מעטה על חומרים כימיים במוצרי צריכה. עובדה זו באה לידי ביטוי בשימוש המרובה במעכבי בערה, לעתים קרובות בלא יעילות מוכחת. כמו כן יש נטייה להחליף כימיקל אחד בכימיקל אחר, שהמידע על בטיחות השימוש בו מועט, בבקבוקי תינוקות ובהחלפתו בתוספים שכמעט לא נבדקו. A כפי שאירע בהפסקת השימוש בביספנול מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם במחקר על תוצאי הבריאות של קרינה בלתי מייננת. אם יתברר שמקצת המחקרים בישרו את העתיד לבוא, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עומדים מול השלכות בריאותיות שליליות נרחבות, משום שציוד אלחוטי נמצא כמעט בכל מקום. רצוי שישראל תשכלל את הבנתה ותפתח אסטרטגיות הסתגלות להתמודדות עם ההשפעות הבריאותיות של שינויי האקלים, ובהן לא רק עקת חום, אלא גם בטיחות המזון, בטיחות המים, שינויים בדפוסי מחלות הנישאות על ידי וקטורים וזיהום אוויר מוגבר. לניטור ביולוגי יש יתרונות ניכרים, שכן הוא מספק מידע על חשיפה של האוכלוסייה הכללית למזהמים סביבתיים. תכניות ניטור ביולוגי נרחבות ומבוססות סטטיסטית יכולות להדגים שינויים, הן לטובה הן לרעה, בחשיפה למזהמים של קבוצות באוכלוסייה הישראלית. השינויים יכולים ללמד על הצלחה בהפחתת החשיפה למזהמים מסוימים, אך הם גם מספקים הזדמנויות לפעולות ממוקדות לשם הפחתת החשיפה. רצוי לחשוב קדימה, ולחפש לא רק חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, אלא גם פירתרואידים; לא רק מזהמים שהיו בשימוש בעבר, כגון מזהמים אורגניים בלתי פריקים (ביפנילים עתירי כלור), אלא גם מזהמים הנמצאים בשימוש היום, כגון מעכבי בערה המכילים ברום ופחמנים רב פלואוריים; לא רק סטרואידים אנדוגניים, אלא מגוון רחב של תרכובות המיוצרות בהיקפים גדולים ומשבשות את המערכת האנדוקרינית. יש צורך ברור להגביר את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה ולמשרדים אחרים העוסקים בתחבורה, בחקלאות, במסחר וכו'. למשל, יש לבחון את קרבתם של בתי מגורים ובתי ספר לכבישים ולקרקע חקלאית. הולכות ומצטברות עדויות שקרבה לכבישים, שנפח התנועה בהם גבוה, קשורה לתוצאי בריאות שליליים לא רק בקרב רים. כמו כן חומרי הדברה בקרקע חקלאית נישאים באוויר לאזורי ָ מבוגרים, אלא גם בקרב ילדים, עוד מהיותם עובּ מגורים סמוכים. בישראל, כמו בכל רחבי העולם, מחלות כרוניות לא מידבקות הן הגורם העיקרי הן לתחלואה הן לתמותה. יש לייחד תשומת לב רבה יותר לגורמים ההתפתחותיים של בריאות ושל מחלות. לדוגמה, הגורמים לעלייה הניכרת והמתמדת במשקל יתר, בהשמנה ובסוכרת מסוג 2 עשויים לנבוע מחשיפה מוקדמת לכימיקלים סביבתיים, ובכלל זה לעשן טבק, לחומרי הדברה, למזהמים אורגניים בלתי פריקים וכיו"ב. יצירתן של עוקבות ארוכות טווח של נשים הרות וצאצאיהן תאפשר לחקור את החשיפה למזהמים ואולי אף להימנע ממנה בדורות הבאים. העלייה הדרמטית בהפרעות על הרצף האוטיסטי, בהפרעות קשב, בהיפראקטיביות ובתוצאים קוגניטיביים התרחשה מהר מכדי שאפשר יהיה לייחס אותה לשינויים גנטיים, והיא קשורה כנראה לגורמים סביבתיים שונים. להלן כמה המלצות ממוקדות העולות מהדוח: יש לאכוף את החוקים והתקנות לבריאות וסביבה בישראל. נושא שחזר ועלה לאורך הדוח כולו הוא האתגרים  שמעמידה אכיפת החוקים והתקנות הנוגעים לבריאות וסביבה, למשל עישון במקומות ציבוריים, שימוש חקלאי ולא חקלאי בחומרי הדברה ומזהמים במוצרי צריכה. יש לבצע הערכה של ההשלכות הבריאותיות, ולא רק הסביבתיות, בשלבי תכנון ופיתוח. במדינה קטנה וצפופה כמדינת  ישראל תכנון מודע יכול לצמצם בעיות בתחום בריאות וסביבה. יש להקים, לתחזק ולשתף מאגרי נתונים על ניטור ביולוגי וסביבתי. מאגרי הנתונים הנרחבים הקיימים בקופות החולים,  על תוצאי בריאות הנוגעים לבריאות וסביבה, צריכים להיות זמינים לחוקרים בתחום.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==