בריאות וסביבה בישראל | 2014

- 60 -  לוח 1 רקים, ַ הבריאותי, אך מביא בחשבון סיכונים שונים מאלה שהובאו בחשבון בקביעת הסף הבריאותי. במקומות כגון פּ גגות וחצרות, שבהם החשיפה אינה רצופה, לא ניתנים היתרים להתקנת מתקנים החושפים את האוכלוסייה לקרינה בלתי מייננת העולה על %03 מהסף הבריאותי. באזורים שאנשים שוהים בהם ברציפות במשך פרקי זמן ארוכים, כגון מוסדות חינוך, בתים ובתי חולים, החשיפה המרבית המותרת אינה עולה על %01 מהסף הבריאותי. שדות מגנטיים (קווי מתח ומכשירי חשמל) חוק הקרינה הבלתי מייננת אינו קובע ערך סף לעצמת שדות מגנטיים. בשנת 5002 המליצה ועדת מומחים, שעסקה בחשיפת הציבור לקרינה משדות מגנטיים של רשת החשמל, כי ייקבע סף של 000,1 מיליגאוס לחשיפה אקוטית (קצרת טווח, רגעית). נכון להיום אין תקן הנוגע לחשיפה ארוכת טווח לשדות מגנטיים. עם זאת המלצת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות היא כי לצורך תכנון מתקני חשמל, הסף לעצמת שדות מגנטיים (הערך המקסימלי) יעמוד על 4 מיליגאוס בממוצע יומי ו 2 מיליגאוס בממוצע שנתי. בשלב זה מטפלים במתקני חשמל קיימים, ובראש סדר העדיפויות עומדים מתקנים הגורמים לחשיפה ממוצעת ברמה גבוהה מ 4 מיליגאוס. גם תקני בנייה חדשים מגבילים את השדות המגנטיים שרשת החשמל יוצרת ל 4 מיליגאוס. המשרד להגנת הסביבה פרסם המלצות לגורמי תכנון ולחברת החשמל בנוגע להפעלת מתקני חשמל, להערכת הסיכונים הנשקפים מהם ולחישוב רמות צפויות של השדה המגנטי. המשרד להגנת הסביבה קבע מהם המרחקים המזעריים בין מתקני חשמל לבין בניינים, כגון בתים, מוסדות חינוך, בתי חולים וכיוצא באלה (לוח 1). אתר האינטרנט של חברת החשמל מציג תוצאות של מדידות שהתבצעו סמוך למתקני חשמל. המלצות המשרד להגנת הסביבה בדבר המרחק בין מתקני חשמל לבניינים השימוש במכשירים חשמליים ואלקטרוניים מוסדר בחוק הקרינה הבלתי מייננת. בשנים האחרונות חוקרים ומתווי מדיניות העלו חשש בדבר השפעות בריאותיות בעקבות חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בקרבת רשת החשמל בתדרים של 05 הרץ. ) International Agency for Research on Cancer – IARC בשנת 1002 הגדירה הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן ( שמתקן היוצר שדה מגנטי גבוה מ 2 מיליגאוס בתדרי רשת החשמל הוא מחולל סרטן אפשרי. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על רמת חשיפה מרבית מותרת של 000,1 מיליגאוס לחשיפה אקוטית (קצרת טווח) ומעודד ליישם את עקרון הזהירות המונעת בכל הנוגע לחשיפה רצופה וארוכת טווח. המשרד להגנת הסביבה מפרסם טבלאות שמפורטות בהן רמות החשיפה הנגרמות ממכשירי חשמל ביתיים. תקשורת סלולרית תקשורת סלולרית מצריכה מתקן שידור מצד אחד ומכשיר טלפון נייד מהצד האחר. סוגי מתקני השידור מוגדרים בחוק התקשורת מ 2891 ובתכנית המתאר הארצית (תמ"א) 63 למתקני שידור קטנים וזעירים מ 2002. חברות הסלולר אחראיות על בחירה במקומות מתאימים למתקני בסיס, והמשרד להגנת הסביבה אמון על מתן היתרים פרק 01  בריאות וסביבה בישראל 4102 קו מתח נמוך קו מתח גבוה (31, 22, 33 קילו וולט) קו מתח עליון (161 קילו וולט) קו מתח על (004 קילו וולט) שנאי חלוקה 2 מטרים ממוליך הפאזה הקרוב 3 מטרים ממוליך הפאזה הקרוב 02 מטרים מציר הקו 53 מטרים מציר הקו 3 מטרים מכל חלק של השנאי ומהחוטים היוצאים ממנו 3 מטרים ממוליך הפאזה הקרוב 5 מטרים ממוליך הפאזה הקרוב 03 מטרים מציר הקו 05 מטרים מציר הקו 5 מטרים מכל חלק של השנאי ומהחוטים היוצאים ממנו סוג הקו חשיפה קצרת טווח חשיפה ארוכת טווח

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==