בריאות וסביבה בישראל | 2014

- 51 -  תרשים 2 מקור: משרד הבריאות )4( מזהמים סביבתיים פריקים בשתן במחקר על מזהמים סביבתיים פריקים בשתן, שערך משרד הבריאות, נמדדו דגימות שתן אקראיות ונאספו נתונים A משאלונים מפורטים מ 052 מבוגרים מ 5 אזורים גאוגרפיים שונים בישראל. בדגימות נמדדו ריכוזים של ביספנול ), פחמימנים cotinine ), קוטינין ( phthalate metabolites ), תוצרי פירוק של פתלאטים ( bisphenol A – BPA ( ), תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים polycyclic aromatic hydrocarbons - PAHs ארומטיים רב טבעתיים ( .) phytoestrogens ) ופיטואסטרוגנים ( organophosphate metabolites ( ממצאי המחקר העיקריים הם כדלקמן: אוכלוסיית המחקר נחשפה לכל המזהמים שנמדדו.  החשיפה לזרחנים אורגניים ולעשן טבק סביבתי הייתה גבוהה בקרב אוכלוסיית המחקר יחסית לאוכלוסיות אחרות בעולם.  החשיפה הגבוהה ביותר של לא מעשנים לעשן טבק סביבתי הייתה בקרב משתתפים גברים, צעירים ומשכילים פחות.  היו גבוהות יותר בקרב יהודים בהשוואה לערבים ולדרוזים. A רמות ביספנול  רות הייתה מקור חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים. ֵ צריכת פּ  בתרשים 2 אפשר לראות השוואה של תוצאות מחקר זה לתוצאות מחקרים שנערכו בארצות הברית, בקנדה ובצרפת. חציון ריכוז תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים בשתן (מתוקנן לקריאטינין, מק"ג/ג') באוכלוסיית המחקר הישראלית ובאוכלוסייה הכללית בארצות הברית, קנדה וצרפת מחקר על ניטור ביולוגי בישראל בישראל נעשים היום מחקרים אפידמיולוגיים רבים המשתמשים בניטור ביולוגי להערכת חשיפה, ובכלל זה מחקרים על תוצאי בריאות של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, פתלאטים, מתכות כבדות, עשן טבק סביבתי, מעכבי בערה . A המכילים ברום וביספנול 1 3 5 7 2 4 6 8 10 9 0 ריכוז בשתן (מק"ג/ג') DEP DEDTP DMTP DETP DMP DMDTP ישראל 1102 קנדה 7002-9002 צרפת 6002-7002 ארצות הברית 7002-9002 ניטור ביולוגי

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==