בריאות וסביבה בישראל | 2014

- 41 - משרד החקלאות ושירות המזון הארצי במשרד הבריאות בוחנים היום את מקורות זיהום הדיוקסינים במזון על ידי בדיקת דגימות מנקודות שונות בשרשרת המזון. ממצאי המחקר עשויים לגלות אילו מקומות בשרשרת המזון דורשים שיפור, וזאת במטרה לצמצם את רמות הדיוקסינים והביפנילים עתירי הכלור במזון. בסקר השנתי 1102-2102, שפרסמו השירותים הווטרינריים, נבדקו מוצרים מן החי שמקורם ב 8 מינים של בעלי חיים, לשם איתור שאריות מזהמי מזון. מתוך הדגימות שנבדקו 11 (%8.1) הכילו קדמיום (בכבד) מעל הרמה המרבית ) החורגות מהרמה aflatoxin המותרת. נאספו 375 דגימות של חלב, וב 52 מהן (%3.4) נמצאו רמות אפלטוקסין ( המרבית המותרת. לא נמצאו בסקר חריגות של ביפנילים עתירי כלור, עופרת או כספית. כמו כן לא דווח על נוכחות של ארסן. בחלק מהדגימות אותרה נוכחות של מזהמים: עופרת במוצרי חלב (%3); כספית בדגי מאכל (%85); קדמיום בכבד עוף (%64). ), אסטרדיול estradione ), אסטרדיון ( diethylstilbestrone לא נתגלו הורמונים - כגון דיאתילסטילבסטרון ( ) - בדגימות של דגים, עופות וחלב. ביותר מ %2 מהדגימות נמצאו progesterone ופרוגסטרון ( ) estradiol ( ) בכבשים (032/6), יונופורים tetracyclines התרופות שלהלן מעל רמת השארית המרבית המותרת: טטרציקלינים ( ) בתרנגולי sulfonamides ) בעופות (003/8), סולפנומידים ( nicarbazin ) בעופות (042/7), ניקרבזין ( ionophores ( ) בביצים (003/45), יונופורים בביצים (472/45) וטטרציקלינים בביצים (071/5). clopidol הודו (241/3), קלופידול ( באופן כללי, תרכובות פרמצבטיות נמצאו ברמות נמוכות מרמות השארית המרביות המותרות או נמצאו ברמות החורגות מהרמות המותרות בפחות מ %1 מהדגימות שנאספו. שירות המזון הארצי מנטר בקביעות מיקוטוקסינים במזון הנמכר בישראל, לפי תכנית שנתית ובאמצעות לשכות הבריאות. .) ochratoxin A ( A בשנים 8002-2102 נבדקו יותר מ 006,1 דגימות, כדי לאתר ולכמת אפלטוקסינים ואוכרטוקסין יש להדגיש שהדגימות נאספו ממזון שמלכתחילה הוגדר בעל פוטנציאל להכיל מיקוטוקסינים (תבלינים, קטניות, דגנים, אגוזים, בוטנים וחלב). רמות חריגות של מיקוטוקסינים נמצאו בעיקר בתבלינים, ובפרט בפפריקה. בימים אלה נעשית הערכה מחדש להורדת הרמה המרבית המותרת למיקוטוקסינים אחדים ולהגדרת רמות מרביות מותרות למיקוטוקסינים נוספים ולקטגוריות מזון נוספות. מידע על מזהמים כימיים בקולחים ובתוצרת חקלאית המושקית בקולחים לפי דוח רשות המים לשנת 9002, על סמך מדידות ב 11 מכוני טיהור שפכים, הכימיקלים העיקריים המתגלים ]) ומעכב הבערה טריכלורואתיל פוספט carbamazepine בקולחים הם תרכובות פרמצבטיות (בייחוד קרבמזפין [ .) trichloroethyl phosphate ( בסקר מ 2102, מטעם משרד הבריאות ובשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, נבדקו ירקות עליים וירקות שורש שהושקו בקולחים. מתוך כלל הדגימות, ב %03 נמצאה התרופה קרבמזפין. הרמות נעו בין 53.0 ל 4.21 מק"ג/ק"ג. תרכובות פרמצבטיות לא נמצאו בגידולים שהושקו במי שתייה. קרבמזפין ותרכובות פרמצבטיות אחרות (למשל ]) וכן חומרי הדברה ומעכבי בערה (ובכלל זה טריס [3-כלורופרופיל] naproxen ] ונפרוקסן [ diclofenac דיקלופנק [ ) לא bisphenol A – BPA ( A ]) אותרו בדגימות קולחים. ביספנול tris ( 3-chloropropyl ) phosphate פוספט [ ) ב 7 מתוך 72 דגימות בסקר ירקות, triclosan נתגלה בדגימות קולחים. בשנת 1102 נמצאו קרבמזפין וטריקלוזן ( ) estriol ), אסטריאול ( estrone והורמונים, כגון אסטרון ( A שכלל למשל גזרים, בצלים, עגבניות ומלפפונים. ביספנול ), לא נתגלו בדגימות. testosterone וטסטוסטרון ( מזהמי מזון כימיים

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==