בריאות וסביבה בישראל | 2014

- 27 -  תרשים 1 מקור: משרד הבריאות (1) ריכוזי עופרת במי השתייה בבתים ובמוסדות, 1102 אחת המגמות הבולטות באיכות מי השתייה בישראל היא הפחתה ניכרת בריכוזי טריהלומתנים ב 51 השנים האחרונות. זאת בעיקר הודות לעלייה באספקת מים מותפלים לדרום הארץ, ובעקבות זאת קיצור זמן השהייה של המים בצנרת. בשנת 5002 הממוצע החודשי של ריכוז טריהלומתנים בנקודות שונות של המוביל הארצי היה גבוה - 231 מק"ג/ל' (תקן מי השתייה הוא 001 מק"ג/ל'). בשנת 2102 הממוצע החודשי של ריכוזי טריהלומתנים בנקודות שונות במוביל הארצי היה נמוך מ 06 מק"ג/ל'. אגף איכות המים ברשות המים מנטר את מי השתייה בקביעות כדי לאתר זיהומים במי התהום המושפעים ממקורות זיהום, כגון מפעלי תעשייה, תחנות דלק, אתרי פסולת ושטחי חקלאות. האגף מנטר מזהמים שאינם מופיעים בתקנות מי השתייה. האגף איתר זיהום דלק נרחב באקוויפר ההר וכן ממסים כלוריניים ומתכות כבדות במי תהום בסביבת אזורי תעשייה אחדים. לאחרונה החל האגף לנטר במי התהום גם כימיקלים המשבשים את המערכת האנדוקרינית, תרופות והורמונים. ) במים המבוקבקים bisphenol A – BPA ( A בשנים 0102-1102 ערך משרד הבריאות סקר חלוץ של ביספנול בדגימות A במכלים העשויים פוליקרבונט. דגימות מים נאספו ממכלי מים חדשים ומשומשים. לא נמצא ביספנול שנבדקו. מחקר על גורמים כימיים במי השתייה בישראל על איכותם הכימית של מי השתייה בישראל פורסמו מחקרים מעטים מאוד. בשנת 0102 פרסמו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מרשות המים וממקורות, ממצאים שלפיהם אפשר להשתמש בתרופה האורגנית קרבמזפין ) כדי להעריך בדיוק גבוה את הסבירות שמקור מי השתייה מזוהם בשפכים. carbamazepine ( מתחת לסף הכימות נמדד, מתחת לתקן מעל לתקן 90% 8% 2% גורמים כימיים במי השתייה

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==