בריאות וסביבה בישראל | 2014

- 26 - פרק 4  בריאות וסביבה בישראל 4102 התקנות דורשות שחלוקת סכום הריכוזים של כל הגורמים בכל קבוצה (חומרי הדברה, מתכות או מזהמים אורגניים ממקור תעשייתי) ברמה המותרת לכל גורם בפני עצמו לא תעלה על 5.1. הדרישה הזאת נועדה למזער את החשיפה לתערובות כימיות במי השתייה. התקנות דורשות ממשרד הבריאות להקים ועדה מייעצת קבועה שתבחן ברציפות תקנים בין לאומיים למי שתייה וכן נתונים על איכות מי השתייה בישראל, ובהתאם לכך תמליץ על שינויים בתקנות הקיימות. תקנות 3102 מבטלות את הדרישה הקיימת להוסיף פלואוריד למי השתייה (הפלרה) מאוגוסט 4102, ודורשות ממשרד הבריאות לבצע מחקר חלוץ על היתכנות הוספת מגנזיום למי שתייה מותפלים. איכות המים המבוקבקים נמצאת בפיקוחו של שירות המזון הארצי, כמו מוצרי מזון אחרים. תקנות מ 6891 קובעות ריכוזים מרביים מותרים של גורמים כימיים במקורות מי שתייה המשמשים למילוי בקבוקי מים לשתייה. התקנות מחייבות לכתוב על גבי התווית אם תכולת המינרלים בבקבוק חורגת מהריכוזים המרביים הקבועים בתקנות. בשנת 3102 השיק משרד הבריאות מסע הסברה לעידוד צריכת מי ברז כדי להפחית צריכה של משקאות ממותקים ולצמצם שתייה של מים מבוקבקים. נתונים על גורמים כימיים במי השתייה משרד הבריאות מפרסם דוחות שנתיים על האיכות המיקרוביאלית והכימית של המים במקורות מי השתייה. דוחות אלה מתבססים על הנתונים שמעבירים ספקי מי השתייה. על פי הנתונים לשנים 9002-0102, ביותר מ %5 ממקורות המים בישראל התגלו ארבעה מזהמים כימיים (חומרי הדברה ומזהמים ממקור תעשייתי): טריכלורואתילן (%5.9), טטרכלורואתילן (%9.6), אטרזין (%8.31) וסימזין ) התגלה ב %9.4 ממקורות מי השתייה. הנתונים האלה עולים chloroform ). כלורופורם ( simazine ; 14.1%( בקנה אחד עם הנתונים מ 6002-8002. באשר למתכות כבדות, כגון ארסן, כספית, עופרת וקדמיום, אלה נמצאות בסביבה באופן טבעי והתגלו ב %2-%7 ממקורות מי השתייה, ובדרך כלל בפחות מ %03 מהרמה המרבית שנקבעה בתקנות מי השתייה. משרד הבריאות מפרסם דוחות שנתיים על איכות המים במערכות אספקת המים של הרשויות המקומיות. הדוחות כוללים נתונים על האיכות המיקרוביאלית של המים ועל ריכוזים של מתכות כבדות, פלואוריד ותוצרי לוואי של הכלרה (טריהלומתנים). ריכוזי מתכות כבדות (כרומיום, עופרת, נחושת, ברזל ואבץ) במקורות מי השתייה מנוטרים ברשויות המקומיות ונמצאים בדרך כלל מתחת לרמה המרבית שנקבעה בתקנות. עם זאת חשוב לציין שרשויות מקומיות רבות אינן עומדות בדרישות ניטור מתכות במי השתייה. בשנת 1102 ערך משרד הבריאות סקר בנושא מתכות כבדות במי השתייה בבתים ובמוסדות, וזאת לאחר ארבעה סקרים מצומצמים בשנות התשעים. מתוך 008 דגימות בקירוב, ב 61 דגימות (%2) נמצאה עופרת בריכוזים גבוהים מהמותר (01 מק"ג/ל'), ב %8 מהדגימות נמצאה עופרת בריכוז שניתן לזיהוי, אך מתחת לתקן (תרשים 1). המסקנה העיקרית שעלתה מהסקר היא שרכיבי מערכת מי השתייה, כגון צינורות ואביזרים נלווים, מוסיפים עופרת למי השתייה בבתים ובמוסדות. ככלל ישנם נתונים מועטים על איכות מי השתייה בבתים ובמוסדות בישראל.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==