הקרן לבריאות וסביבה | סרטן השד והסביבה | 2015

מה ידוע על חשיפה לכימיקלים בישראל? בישראל אין ניטור ביולוגי סדיר של האוכלוסייה. המידע על חשיפה למזהמים סביבתיים מקורו במחקר שהתבצע בשנת 1102, ובו הוערכו רמות החשיפה בעזרת דגימות שתן של 052 משתתפים מבוגרים. ממצאי המחקר: בדגימות השתן של משתתפי המחקר היו דומים לריכוזים שנמדדו בקרב האוכלוסיות בבלגיה ובקוריאה אך גבוהים מהריכוזים שנמדדו A ריכוזי ביספנול  בארצות הברית, בגרמניה ובקנדה. ריכוזי הפתלאטים בקרב משתתפי המחקר היו גבוהים מהריכוזים שנמדדו בקרב האוכלוסייה בארצות הברית.  שיעור הלא מעשנים עם רמות מדידות של קוטינין (סמן חשיפה לעשן טבק) היה גבוה יחסית באוכלוסיית המחקר, והוא משקף חשיפה נרחבת לעשן  טבק סביבתי. באופן כללי ריכוזי פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים היו דומים לריכוזים שנמדדו בקרב האוכלוסייה בארצות הברית.  8 כימיקלים בגופנו מדידה ישירה של כימיקלים סביבתיים ותוצרי הפירוק שלהם (מטבוליטים) ברקמות ובנוזלי גוף מכונה ניטור ביולוגי. שיטת המחקר הזאת הרחיבה את ההבנה בנוגע לחשיפה של בני אדם לגורמים סביבתיים. את רמת הכימיקלים אפשר למדוד בין השאר בדם, בשתן, בשיער וברוק. כמה מהכימיקלים העיקריים הקשורים להשפעה על היארעות סרטן השד, ובכלל זה רוב התרכובות המשבשות את המערכת האנדוקרינית, ניתן למצוא ברקמת השומן שבשדיים, וגם בחלב אם. ), אשר בדקו עומס של חומרים CDC מחקרים שנעשו במרכז האמריקני לבקרת מחלות ולמניעתן ( כימיים בגוף, מראים שכל האמריקנים נושאים בגופם מזהמים רבים, ובגופן של נשים יש רמות גבוהות יותר של רבים מן הכימיקלים בהשוואה לגברים. במחקרים אלה נמצאו 212 מזהמים בדם ובשתן של בני אדם, ובהם מזהמים שהוכח קשר ביניהם ובין גידולים בבלוטת החלב בבעלי חיים. רבים מהכימיקלים האלה נמצאו בעת האחרונה בקרב ילדות בנות 6-8 בארצות הברית. בדגימות ביולוגיות של נשים הרות ושל אימהות שילדו לא מכבר נמצאו כמה מהכימיקלים האלה - בדם, בדגימת שליה ובחלב האם. מכאן עולה שהמזהמים הסביבתיים המצטברים בגופן של אימהות מועברים אל התינוקות בתקופת ההיריון ובהנקה. ראוי לציין שחוקרים מאמינים כי לחשיפה תוך רחמית לכימיקלים רעילים יש השלכות ניכרות על בריאות הילד - יותר מלחשיפה לאחר הלידה דרך חלב האם, וכי חלב אם הוא עדיין המזון הטוב ביותר לתינוק. אף שמידע מניטור ביולוגי הוא סמן מצוין לחשיפה של בני אדם לתרכובות סביבתיות, הוא אינו מספק את כל המידע הנדרש. כיוון שהמדידה נקודתית, והיא מספקת תוצאה אחת כוללת עבור כל כימיקל, קשה לדעת מהם מקורות החשיפה (יכולים להיות כמה מקורות) ומה היה משך זמן החשיפה. כמו כן, אם לא בודקים דגימות משלבי התפתחות מכריעים במשך החיים, קשה מאוד להעריך אם יש קשרים בין חשיפה לגורמים שונים ובין סיכון לחלות במחלות כגון סרטן השד. סיבת הקושי היא תקופת החביון הארוכה בין זמן החשיפה למועד האבחון. המזהמים הסביבתיים המצטברים בגופן של אימהות מועברים אל התינוקות בתקופת ההיריון ובהנקה.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==