ד"ר נעמי וין-רביב, אוניברסיטת קולומביה, ביה"ס לבריאות הציבור
אחת הדרכים בהן יכולה הסביבה לשנות את המוּעַדּות לסרטן השד היא באמצעות השפעות אפיגנטיות על תאים סומטיים, האחראים להפעלה או אי-הפעלה של גנים מרכזיים בנתיבים הקריטיים. תהליכים אפיגנטיים כוללים מתילציה של הדנ"א, שינויים היסטוניים והחתמה גנומית. לחריגה מתהליכים אלה יש תפקיד חשוב בגורמים לסרטן.
המחקר הנוכחי בוחן את השפעת החשיפה לאורגנוכלורינים במהלך ההריון, ואת ההשפעה שעשויה להיות למרכיבים אלו במהלך שתי תקופות חשיפה שהן קריטיות לרקמת השד :
1. היריון, כאשר התרבות הצינוריות חושפת את רקמת השד של האם לסכנה של קרצינוגנים.
2. טרום לידה, כאשר התמיינות התאים חושפת את רקמת השד של עוברים ממין נקבה לקרצינוגנים.
מעטים הם המחקרים בבני אדם בהם ניתן למדוד, בתקופות קריטיות אלה, את החשיפה למרכיבים הפעילים אנדוקרינית, תוך התייחסות ישירה לסיכון לחלות בסרטן השד. המחקר המוצע מתייחס לפער זה ומייצג הזדמנות חדשנית וייחודית המשתמשת ביעילות רבה בקבוצה קיימת המייצגת שני דורות.
פרסומים: