השפעת השקייה במי קולחין על ריבוי עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים בקרקעות חקלאיות | ד"ר אדי סיטרין

מינהל המחקר החקלאי- מכון וולקני

השקיה במי קולחים הינה תופעה מתעצמת באזורים צחיחים לאור הדרישה הגוברת למי השקיה והירידה במקורות מים טבעיים. בישראל, כ-70% ממי הקולחים מנוצלים לחקלאות והם מהווים כ-50% מסך מי ההשקיה לחקלאות. למרות החיסכון האדיר במים, ישנה דאגה מהשפעות בריאותיות וסביבתיות שליליות העשויות להיות כרוכות בהשקיה במי קולחים. השפעה אפשרית אחת היא ריבוי עמידות לתרכובות אנטיביוטיות בקרב חיידקים בקרקעות מושקות קולחים. תופעה זו עלולה להתרחש בשל לחץ סלקטיבי משאריות אנטיביוטיות המגיעות לקרקע ממתקני הטיפול בשפכים וממעבר אופקי של גנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקה מחיידקי שפכים לחיידקי קרקע. תקני בטיחות מיקרוביאליים קובעים סטנדארטים לגבי כמות הקוליפורמים הצואתיים המותרים בקולחים להשקיה, אך אינם מתייחסים לכמות החיידקים העמידים בקרקע. מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור מחיידקים בקרקעות חקלאיות לחיידקים בגופם של חקלאים, תוצרת חקלאית ובע"ח וכך לתרום להגברת רמת העמידות לאנטיביוטיקה בקהילה, אחת התופעות האפידמיולוגיות המדאיגות בעולם הרפואה היום.

מטרת המחקר המוצע הנה לבחון את השפעת ההשקיה בקולחים על רמת העמידות לאנטיביוטיקה בחיידקי קרקע. נעקוב אחר רמות חיידקים וגנים עמידים לאנטיביוטיקה במי השקיה ובקרקעות מושקות קולחים ביחס לרמות תרכובות אנטיביוטית ונבחן השפעות גורמי סלקציה (ריכוזי אנטיביוטיקה, מתכות כבדות, דטרגנטים וחיידקי בעלי פלסמידים עמידים לאנטיביוטיקה) על רמת העמידות לאנטיביוטיקה בחיידקי קרקע בניסויי מעבדה מבוקרים. מחקר זה יתרום באופן משמעותי להבנת השפעות השקיה במי קולחים (ותהליכים אנטרופוגנים חקלאיים נוספים) על עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקי קרקע, דבר שיאפשר קביעת סטנדארטים שיאפשרו השקיה בת קיימא בקולחים.    

Yael Negreanu, Zohar Pasternak, Edouard Jurkevitch and Eddie Cytryn

Impact of Treated Wastewater Irrigation on Antibiotic Resistance in Agricultural Soils

Environmental Science and Technology, 2012