פרופ' יחזקאל קשי1 | פרופ' מאיר ברוזה2 | ד"ר חנה שפרכר3 | ד"ר רותי ישי4
1. טכניון-מכון טכנולוגי לישראל
2. אוניברסיטת חיפה-אורנים
3. המרכז הרפואי רמב"ם
4. משרד הבריאות
החיידק Vibrio Vulnificus מוערך כיום כאחד החיידקים הפולשניים המהירים והקטלניים לאדם. זהו חיידק מימי הגורם לזיהומים חמורים ולשיעור תמותה גבוה (עד 50%). ישנם שלושה תסמינים קליניים: הרעלת דם הנגרמת כתוצאה מאכילת מזון נגוע ממקור ימי; פצעים זיהומיים חמורים הנגרמים כתוצאה מחדירה של החיידק דרך פצע בעור המצריך, במקרים רבים, כריתה של האיבר הפגוע ואף יכול להתפתח להרעלת דם ולמוות; וגסטרו-אנטריטיס. בארץ החיידק מקושר בעיקר לדגי מאכל. החיידק מחולק לשלוש קבוצות כולן פתוגניות לאדם. קבוצות 1+2 הן קוסמופוליטית; קבוצה 3 נמצאה עד כה רק בישראל ומקושרת בעיקר לדגי אמנון. למעלה מעשור ישנה רמה קבועה של תחלואה חמורה ומקרי מוות בקרב האוכלוסייה. רוב המקרים הקליניים בארץ מקושרים לקבוצה 3 בעוד שממצאים ראשונים שלנו מראים שקבוצה 1 שכיחה בבריכות דגים. ממצא זה יכול להצביע על רמות אלימות גבוהות של קבוצה 3 הישראלית על פני קבוצה 1. פרט למחקר ראשוני שנערך בהיבט הקליני של החיידק בארץ, כמעט ולא ידוע דבר על בית גידולו והתנאים המעודדים את התפתחותו בבריכות.
מטרת מחקר הינה מעקב אחד דרך הזיהום, מציאת מקורו והמאגר הטבעי של החיידק המימי Vibrio Vulnificus בישראל תוך ניטור החיידק בבריכות הדגים והבנת הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הופעתו. במחקר זה נאפיין את השונות באוכלוסיית החיידק ממקורות מים שונים, תוך דגש על קבוצה 3 שהיא אנדמית לארץ, ונבצע מחקר אפידמיולוגי לבירור הקשר בין התבדידים הקליניים והסביבתיים. במחקר ניישם שיטת אפיון גנומית מולקולארית חדשנית לאבחון מהיר וסיווג מדויק של החיידק המבוססת על רצפי מיקרולווינים (SimpleSequenceRepeats). שיטה זו מהווה גישה אופטימלית למחקר אפידמיולוגי ואבולוציוני של קבוצה 3 שהתפרצה לאחרונה ואנדמית בישראל. במחקר ראשוני נמצאו הבדלים ניכרים ברמת החיידק בין בריכות שונות דבר שיכול להצביע על יכולת לבקר את רמת החיידק ע"י ממשק תנאי הגידול בבריכות הדגים ובמערך השיווק. נתונים אלו יספקו ידע חשוב על התפתחות החיידק האלים בבריכות הדגים וייתנו כלים עתידיים לטיפול בבעיה.
התפתחותו של הזן האלים בממשק הדגה הישראלי הוא מסוכן. אפיון אוכלוסיית החיידק תוך שימוש בשיטות גנטיות שפותחו, יאפשר מחקר אפידמיולוגי ויקנה ידע לבניית כלים לניטור יעיל של החיידק ולהבנת הגורמים הסביבתיים המעודדים את גידולו. מידע זה יאפשר מיקוד יתר של גורמי סיכון סביבתיים ויוביל להנחיות וטיפול בגורמי סיכון ובכך לצמצום נפיצותו של הפתוגן.
פרסומי המחקר:
