אפידמיולוגיה מולקולארית של תפקודי ריאה: גישה אינטגרטיבית

תיאור המחקר

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) מתבטאת בהיצרות דרכי הנשימה ומאופיינת בקשיי נשימה. בשלבים מתקדמים של המחלה הפגיעה באיכות החיים גדולה - נגרמים ליקויים תפקודיים ופגיעה מערכתית וכן התקפי קוצר נשימה חוזרים ונישנים; קיימת גם עלייה בסיכון לתמותה. לאחרונה נקבע כי במקרים של COPD נוצרת דלקת בדרכי הנשימה ובנוסף, תגובה דלקתית רב-מערכתית. נמצאה התאמה (קורלצייה) בין עוצמת הדלקת הרב-מערכתית לחומרת המחלה. עם זאת, עדיין לא ידוע  האם רמת הדלקת הרב מערכתית יכולה להוות אינדיקציה לזיהוי מעשנים הנמצאים בסיכון לחלות ב-COPD במשך גיל ההתבגרות (שהינו חלון זמן רגיש)? כיצד סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) לדלקת פועלים באינטראקציה עם מולקולות המעורבות בתהליכים פתוגנטיים אחרים של מחלה זו? והאם שילוב של מידע המתקבל ממספר רב של סמנים ביולוגיים, ומשינויים בגנים המקודדים לאותם סמנים, עשוי לשפר את יכולת החיזוי של ירידה בתפקודי הריאות?

הממצאים הקושרים בין עליות חדות בזיהום אוויר עירוני לבין ההשפעות הבריאותיות לטווח הקצר על חולים הסובלים מ- COPD הם עקביים. אך באיזו מידה חשיפה כרונית לזיהום אוויר קשורה לליקויים בתפקודי הריאות ולהתהוותה של המחלה הכרונית? השפעות זיהום האוויר על בני אדם נמדדות לעיתים קרובות על ידי הערכה ומדידה של השינויים בתפקודי הריאה. למרבה הצער, הערכה כמותית של הקשר בין רמות זיהום האוויר לבין שכיחות COPD, אינה ברורה.
 

מטרת המחקר היא לזהות אצל צעירים-מתבגרים (שמצויים בחלון זמן רגיש), שנבדקו בארבעה מרכזים ברחבי ספרד, סמנים ביולוגיים מערכתיים לירידה בתפקוד הריאות. זאת באמצעות נתונים מתוך אחד המחקרים המקיפים שנערכו באירופה - סקר בריאות הנשימה המבוסס על הקהילה האירופית (ECRHS). בנוסף, ננסה ללמוד ולאמוד את הקשר בין חשיפה למזהמים סביבתיים, בסביבת פנים הבית והחוץ ובין עישון סיגריות, לבין הנתונים המולקולריים.

מנחה: פרופ' סטפנו גוארה