מיתר שורק-המר, הטכניון, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
זיהום אוויר חלקיקי מאופיין לרב על ידי גודל החלקיקים והרכבם, תכונות המכתיבות, בין היתר, את השפעתם הבריאותית. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הראו קשר מובהק בין חלקיקים בפרקציה העדינה (קוטר<2.5 מיקרון) לבין השפעות בריאותיות על בני אדם. המידע על זיהום האוויר החלקיקי במחקרים אלו התבסס על נתוני ניטור קרקעי. חישה מרחוק של זיהום חלקיקי מהחלל עשויה לתת מענה לחלק ממגבלות הניטור הקרקעי, שכן נתונים מלוויינים מאפשרים מיפוי סביבתי בסקאלות מרחביות גדולות יותר.
בהמשך לסקר ספרות שהתמקד בשימוש בנתונים לווייניים לצורך שיפור הידע על איכות האוויר ברחבי העולם, נבחן אפשרות להשתמש בתצפיות לווייניות לצורך הערכת החשיפה לזיהום חלקיקי בישראל. במחקר נעשה שימוש במידע ממקורות שונים, לרבות שימוש בנתונים מנאסא, בעלי רזולוציה מרחבית טובה יותר (3X3 קמ"ר) מזו שבתוצר הקיים כיום. אחד מהשלבים הראשוניים הנו יצירת שתי קבוצות נתונים שיאופיינו על ידי קיום/אי קיום אירוע אבק ויטופלו סטטיסטית בנפרד. לפעולה זו משמעות ביכולת האבחנה בין הפרקציה העדינה לגסה של הזיהום החלקיקי וכן השלכות סטטיסטיות ובריאותיות. כמו כן, תבחנה שיטות שונות לבנית מודל שיקשר בין מערכי הנתונים הללו, לרבות התאמתם בזמן ובמרחב, ויאפשר יצירת מפות מרחביות של איכות אוויר בישראל.
למחקר זה חשיבות מדעית ויישומית כאחת, שכן תוצאותיו הצפויות עשויות לשמש כלים מעשיים למקבלי החלטות בתחום זיהום האוויר ובריאות הציבור.
מנחה: פרופ' דוד ברודאי
