המים שהיא שותה והמקומות בהם היא חיה
מרכז ידע
בדימוי הפופולרי שלה, מחלת הפרקינסון כוללת בעיקר קושי לשלוט על הידיים, כתוצאה מרעד בלתי פוסק. אך רעד הוא רק סימפטום אחד מתוך מנעד רחב של תסמינים של המחלה. בעולם מאובחנים כיום כ-6.3 מיליון חולים (1) ולמרות שהיא אינה נתפסת ככזו, הרי שבין המחלות הנוירולוגיות, רק מחלת האלצהיימר שכיחה יותר ממנה (2).
מחקרים מלמדים כי הגורם הגנטי מספר רק חלק קטן מאוד מסיפורה של המחלה. ההערכה בקרב חוקרים היא כי פחות מ-1% מהמקרים נגרמים כתוצאה מגנטיקה. יתרה מזאת, חוקרים גילו כי הגנטיקה משחקת תפקיד במקרים בהם הסימפטומים מופיעים לפני גיל 50 (כ-5%-10% מהמקרים), ולא במרבית המקרים, בהם הסימפטומים מופיעים לאחר גיל זה (2). מסיבה זו, חוקרים מביטים כיום יותר ויותר אל הסביבה על-מנת להבין טוב יותר את הקשר בינה ובין התפתחות המחלה.
מהי מחלת הפרקינסון?
פרקינסון היא מחלה ניוונית כרונית של מערכת העצבים הנגרמת מפגיעה או מוות של תאי עצב במוח האחראים לייצור דופמין - מוליך עצבי האחראי על תנועה ופעילות מוטורית. הסיבה למותם של תאי העצב איננה ידועה עדיין. העדר הדופמין הוא הגורם למגוון הסימפטומים מהם סובלים חולי פרקינסון, הכוללים רעד, תנועה איטית, קשיון שרירים, פגיעה בשיווי המשקל, קושי בדיבור ובהבעות פנים ואיבוד חוש הטעם והריח.
מהם הגורמים הסביבתיים לפרקינסון?
פריצת דרך משמעותית בהבנת הקשרים בין פרקינסון והסביבה התרחשה בטעות, כאשר מכורים לסמים בארצות הברית פיתחו סימפטומים דמויי פרקינסון, בעקבות צריכה של הרואין סינתטי (MPTP). אירוע זה הוא שהפנה את תשמות לבם של החוקרים לקשר בין ברעלים והתפתחות המחלה. מאז, נמצא קשר בין פרקיסנון ובין שימוש בחומרי הדברה, שתיית מי באר וקרבה לאזורי תעשייה, דפוס ומחצבות (2).
חשיפה לכימיקלים
במחקרים שנערכו בשנים האחרונות על בעלי חיים, נמצאו קשרים חזקים בין שימוש בכימיקלים דוגמת רוטנון (קוטל מזיקים), פאראקואט (קוטל חרקים שנעשה בו שימוש בגידולים כגון תירס וסויה) וקוטלי פטריות דוגמת מנב (המשמש לטיפול בגידולי מזון כגון תפוחי אדמה, תירס ועגבניות, וגם בישראל) לבין הופעת המחלה (3). מחקר שנערך על-ידי אוניברסיטת קליפורניה מצא כי הסיכון לחלות בפרקינסון בקרב אנשים שחיו במרחק של 500 מטר מאזורים חקלאיים בהם נעשה שימוש בפאראקואט וקוטל פטריות מסוג מנב עלה ב-75%.
נמצא גם כי אנשים אשר אובחנו כחולי פרקינסון בגיל צעיר יחסית נחשפו לחומרים אלו בגילאי הילדות המוקדמים (4). מחקר נוסף, מצא כי בקרב תינוקות שהיו חשופים לחומר המשולב של רוטנון וקוטל פטריות מסוג מנב בסמוך ללידתם נמצאה ירידה במספר המוליכים מסוג דופמין בצורה חמורה יותר מאשר החשיפה לחומר על-ידי מבוגרים. כמו-כן, נמצא כי חשיפה מוקדמת לחומרים אלו מעלה את הסיכוי לפגיעה מהם בשלבים מאוחרים יותר בחיים (5).
חשיפה למתכות כבדות
סוג אחר של מחקרים מתרכז בקשר בין חשיפה למתכות כבדות (ברזל, אלומיניום, עופרת, מגנזיום) ובין הופעת המחלה. חוקרים אשר בחנו את הקשר בין חשיפה למתכות כבדות והתפרצות המחלה, מצאו אחוז גבוה יותר של חולי פרקינסון בקרב מי שהיו חשופים לברזל, עופרת, נחושת, מגנזיום ואבץ מעל עשרים שנה. המחקר העלה גם כי חשיפה לכמה מתכות בו זמנית העלתה את הסיכון ללקות במחלה (2). מחקר שנערך על קופים גילה כי חשיפה למגנזיום מונעת מהדופמין להגיע לאזור בו הוא נחוץ במוח, ובעקבות כך לקשיים מוטוריים (6).
בישראל לא נערך מעולם סקר אפידמיולוגי מקיף אודות שכיחות המחלה והיקפה. לפיכך, מספרם המדויק של חולני הפרקינסון אינו ידוע; ההערכה היא כי ישנם כ-20,000 חולים. מחקר אשר עקב אחר השימוש בתרופות לפרקינסון מצא כי שכיחות המחלה מצויה במגמת עלייה (7).
מחקר שנערך בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל סימן את בקה אל-גרביה כאזור בו ריכוז חולי הפרקינסון גבוה מאוד בהשוואה למקומות אחרים. בעוד שכיחות המחלה במגזר הערבי בישראל נמוכה ביחס לאוכלוסייה הכללית, הרי שבאזור בקה אל-גרביה, שרוב תושביה עוסקים בחקלאות ואשר מוקפת שדות חקלאיים המרוססים דרך קבע באמצעות מטוסי ריסס, שכיחות המחלה גבוהה פי שניים מאשר, למשל, באזור אום-אל-פחם (8). גם בקרב אוכלוסיית הקיבוצים נמצא עודף תחלואה. מחקר שבחן את שכיחות המחלה בקרב שלושה קיבוצים בדרום הארץ מצא כי בשנת 1989 שיעור המחלה בקרב בני 40 ומעלה גבוה פי חמישה ביחס לכל אזור הנגב. מאז לא נערכו מחקרים נוספים בנושא ועל כן לא קיים מידע חדש (9).
הביטוח הלאומי מכיר בפרקינסון כמחלת מקצוע, אשר ייתכן ונגרמת כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים.
לאחרונה אישר משרד הבריאות תכנית להקמת רישום לאומי של מחלת הפרקינסון, אשר תתבסס על מידע מקופות החולים בנוגע לשימוש בתרופות לפרקינסון. התכנית להקמת מאגר זה היא פרי שיתוף פעולה בין הקרן לבריאות וסביבה, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הרישום יאפשר למשרד הבריאות לאפיין את החולים במחלה מבחינת גיל, מקום מגורים, מצב סוציו-אקונומי וחשיפות תעסוקתיות וסביבתיות; כמו-כן, ניתן יהיה לברר האם מספר החולים עולה, יורד או נשאר יציב, האם באזורים מסוימים בישראל נרשמו מקרים רבים יותר של המחלה. הנתונים יסייעו לחוקרים לחקור את המלה וכן לבחון ולהציע דרכי מניעה וטיפול. כיום קיים בישראל רישום של מחלת הסרטן ושל מומים מולדים. רישומים אלו תורמים להבנה טובה יותר של מצב בריאות האוכלוסייה בישראל ולהמלצות על דרכי מניעת מחלות קשות אלו.
1) de Lau, L.M. and M.M. Breteler, "Epidemiology of Parkinson's disease," Lancet Neurology, 5(6) (2006)
http://www.niehs.nih.gov/health/docs/enviro-parkinson.pdf (2
3) www.healthandenvironment.org/wg_parkinsons_news/950
4) www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2009/pesticide.cfm
http://www.agehealthy.org/ (5
www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2008/dopamine-transmission.cfm (6
7) O. Chillag-Talmor et al. "Using drug purchase data to estimate the occurrence of Parkinson's disease in
Israel, 1998-2008," Annual neurological conference, 2010
8) Rafik Masalha et al. "The prevalence of Parkinson's disease in an Arab population, Wadi Ara, Israel,"
IMAJ, vol. 12 (January, 2010)
קישורים
- חומרי הדברה I מרכז ידע
- הקמת רישום לאומי למחלת הפרקינסון I מענק, 2009
- שכיחות מחלת הפרקינסון בקרב האוכלוסיה הערבית בואדי ערה I רפיק מסאלחה ואח' (אנגלית)
- איומים סביבתיים להזדקנות בריאה GBPSR I (פרק 8, אנגלית)