מרכז ידע

אחת הסיבות השכיחות להתפתחותן של מחלות לב וכלי דם היא הסתיידות או טרשת עורקים (atherosclerosis) – תהליך בו נסתמים העורקים כתוצאה מהצטברות של שכבת "פלאק" (המורכבת מחומרים שונים כגון שומנים וכולסטרול) על דופנותיהם ועלולים בסופו של דבר לחסום את זרימת הדם. הסתיידות עורקים גורמת להתפתחותה של מחלת הלב הנפוצה ביותר – מחלת לב כלילית (coronary artery disease), שבעטיה נגרם נזק לשריר הלב. במצב אחר, כאשר כולסטרול המצוי בשכבת הפלאק משתחרר לדם מופעלים מנגנוני קרישה שבעטיים עשויים להתפתח קרישי דם, העלולים לסתום את העורק או להיסחף למקומות אחרים (לב, ריאות).

סוגים אחרים של מחלות לב וכלי דם הם הפרעות בקצב הלב ויתר לחץ דם. הפרעות בקצב הלב (arrhythmia) נגרמות כתוצאה מפעילות חשמלית לא תקינה של פעימות הלב, העלולות לגרום גם לדום לב. יתר לחץ דם – "הרוצח השקט" – היא מחלה כרונית שכיחה שעלולה לגרום נזק רב. לחץ דם הוא הכוח המופעל על דפנות כלי הדם; כאשר לחץ הדם גבוה מהרצוי, דפנות כלי הדם עלולות להינזק. לאורך זמן, מצב יתר לחץ דם עלול להאיץ התפתחות של טרשת העורקים וכן להגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב, הפרעות קצב ומוות פתאומי, שבץ מוחי ואי-ספיקת כליות.

מתכות, מזהמי אוויר, כימיקלים סינתטיים ומינרלים המצויים במים, כל אלה עלולים לגרום לשינויים בקצב הלב, בפעולת הכיווץ וההתרחבות של שריר הלב, בפעילות החשמלית של פעימות הלב וכן לגרום או להחריף את הסתיידות העורקים (2).

זיהום אוויר
זיהום אוויר, ובייחוד חלקיקים עדינים שקוטרם אינו עולה על 2.5 מיקרון (מיליונית המטר, 2.5PM), נחשבים כיום לגורם הסיכון הסביבתי המשפיע ביותר על תמותה ותחלואה ממחלות לב וכלי דם.

ב-2010 פרסם איגוד הלב האמריקני (AHA) הצהרה לפיה התחזקו מאוד ההוכחות המדעיות לקיומו של קשר בין זיהום אוויר ובין תחלואה ומוות כתוצאה מאירועים לבביים. ההצהרה קובעת כי יש קשר סיבתי בין חלקיקים עדינים ובין מחלות לב וכלי דם, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. כמו-כן, הממצאים מראים כי בעוד חולי לב, חולי סוכרת ואנשים מבוגרים מצויים בסכנה בטווח קצר, הרי שבטווח הארוך כלל האוכלוסייה מצויה בסכנה. לאור הממצאים הללו המליצה האגודה להתייחס לחלקיקים עדינים כאל גורם סיכון הנתון לשיפור להיווצרותן של מחלות לב וכלי דם ומוות, בדומה להשמנה, כולסטרול, העדר פעילות גופנית ושאר גורמי הסיכון. חשוב לציין כי מהמחקרים עולה כי אחת החשיפות המשמעותיות ביותר לחלקיקים עדינים הוא זיהום אוויר הנגרם מתחבורה (3). חשיפה קצרת טווח לרמות גבוהות של חלקיקים עלולה לעורר הפרעות קצב ואירועים לבביים (כולל תמותה מהתקף לב) תוך שעות או ימים אצל חולי לב מבוגרים שאינם חולי לב וכן חולי סוכרת. חשיפה ארוכת טווח קשורה להתפתחות דלקות כרוניות בריאות, המתרחבות וגוררות הסתיידות עורקים ולבסוף גם אירועי לב.

מחקר שנערך בארצות הברית השווה בין רמות של זיהום אוויר בשש ערים שונות והראה כי שיעורי התמותה בעיר בה האוויר היה המזוהם ביותר היו גבוהים ביותר מ-20% בהשוואה לעיר בה נמצאו רמות זיהום האוויר הנמוכות ביותר. הגורם העיקרי לתמותה היו החלקיקים הזעירים (4). מחקר אחר, אשר עקב אחר כחצי מיליון נבדקים במהלך 16 שנה מצא שיעורים גבוהים יותר של טרשת עורקים בקרב המתגוררים סמוך לכבישים רוויי תחבורה (5). ההערכה היא כי תושבי ערים גדולות המתגוררים בטווח של עד 500 מטרים מדרך ראשית, חשופים מאוד לפליטת חלקיקים עדינים (6).

מתכות
גם חשיפה למתכות המצויות במזון, במים, באוויר ובאדמה עלולה להגביר את הסיכון להתפתחותן של מחלות לב וכלי דם. חשיפה מצטברת לרמות נמוכות של עופרת, למשל, נקשרה עם עלייה בלחץ דם וסיכון מוגבר להסתיידות עורקים (2). גם חשיפה לכספית התגלתה לאחרונה כגורם סיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. מחקר ארוך טווח שבחן 1800 גברים בפינלנד מצא קשר בין חשיפה לכספית ובין סיכון ללקות בהתקף לב ומוות כתוצאה ממחלות לב וכלי דם. מקור הזיהום של הגברים האלו היה דגים ממים מתוקים, הנחשבים למקור החשיפה העיקרי לכספית אורגנית, המסוכנת מאוד לבני אדם (2).

בישראל לוקים מדי שנה כ-25,000 איש בהתקף לב ויותר מ-7,000 איש מתים כתוצאה ממחלות לב (7). נכון לשנת 2004, מחלות לב הן גורם התמותה העיקרי בישראל מעל לגיל 75, והשני בחשיבותו בגילאים 74-45, שיעורים הגבוהים לעומת מדינות מזרח תיכון אחרות (8).

92% מהאוכלוסייה בישראל היא עירונית ולכן חשופה ברמה גבוהה לזיהום אוויר הנפלט מכלי רכב. מספר כלי הרכב בישראל עלה בצורה ניכרת בעשורים האחרונים: בשנות ה-80' עמד מספר כלי הרכב בישראל על כ-400,000 ואילו כיום עומד מספרם על כ-2.4 מיליון. בתל אביב לבדה עוברים מדי יום כ-650,000 כלי רכב. מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשנת 2008 הייתה חריגה בריכוז החלקיקים העדינים בישראל בערכים שנעו בין 30% ל-50% מתקן היעד הבריאותי עליו ממליצים המשרד וכן ארגון הבריאות העולמי (9). מחקרים שנערכו בטכניון הראה כי גם באזור מפרץ חיפה החשיפה העיקרית לחלקיקים נשימים הגורמים למחלות לב נגרמת כתוצאה מפליטות כלי רכב (10).

מחקר אמריקאי שנערך בקרב נשים בדק את הקשר בין מגורים באזור שאופיין בזיהום אוויר חלקיקי לבין הסתברות ללקות אירועים לבביים ומוות ממחלות לב. המחקר מצא כי עלייה בריכוז החלקיקים ב-10 מק"ג למ"ק העלתה את הסיכוי ללקות באירוע לב ב-25% ללקות ואת הסיכוי למות ממנו ב-75%. ריכוז החלקיקים במחקר נע בין 28-3 מק"ג למ"ק. האזורים העירוניים בישראל מאופיינים בזיהום חלקיקי גבוה, הנע בין 30-20 מק"ג למ"ק. משמעות הנתונים האלו היא שאוכלוסיית ישראל חשופה ברמה גבוהה לזיהום אוויר, על השפעותיו הבריאותיות הקשות, הכוללות בין היתר השפעה על מחלות לב (11).

1) http://circ.ahajournals.org/cgi/reprint/109/21/2655
 www.healthandenvironment.org/cardiovascular (2

3) http://www.newsroom.heart.org/index.php?s=43&item=1029

4) http://ajrccm.atsjournals.org/cgi/content/short/173/6/667
5) תמר מואיז, "לוקחים ללב," בריאות וסביבה (2009).
6) מאיה שדה, "האם חוק אוויר נקי ישפר את בריאותנו?", בריאות וסביבה (2010).
7) רועי גולדשמיט, "מחלות לב בישראל – שכיחות, טיפול ומניעת מוות", מרכז המידע של הכנסת (9.10.2007).
8) בריאות בישראל 2005, נתונים נבחרים. מדינת ישראל, משרד הבריאות.
9) מאיה שדה, "הפחתת זיהום אוויר – הפחתת תמותה", בריאות וסביבה (2010).
10) David Broday & Yuval, "The impact of transportation on urban air quality and exposure, the Israeli experience," Cardiovascular Diseases and Air Pollution Conference, Herzlia, Israel (30.11.2010)

11) http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa054409